למעלה מ – 90% מהתיקים הפליליים המתנהלים בבית המשפט בישראל מסתיימים, בסופו של דבר, בהסדר טיעון כזה או אחר.עסקת טיעון מביאה, למעשה, לסיומו של ההליך הפלילי. עסקת הטיעון, או בשמה הנפוץ יותר – "הסדר טיעון", הינה תוצר של משא ומתן המתנהל ביןבשמה הנפועסקאות טיעוןץ יותר – "הסדר טיעון", הינה תוצר של משא ומתן המתנהל בין נאשם ו/או סניגורו לבין תובע מטעם המדינה, במטרה להגיע להסכם שיהיה בו כדי להקל עם הנאשם. לאחר עריכתו, מציגים הצדדים בפני בית המשפט את הסדר הטיעון, לפיו יודה הנאשם במעשים המיוחסים לו בכתב האישום, המקורי או המתוקן, תמורת הבטחה מצד התובע לעניין גובה העונש שתבקש התביעה להשית על הנאשם, כך שיהיה נוח יותר לנאשם.
כיום, אחוז גבוה מהתיקים הפליליים מסתיימים בהסדרי טיעון, רובם נעשים בעל פה ורק מיעוטם בכתב. להסדר הטיעון מספר יתרונות משמעותיים לנאשם. ראשית, נמנעת ממנו החובה להופיע לדיונים רבים בבית המשפט ואי הנעימות בישיבתו על דוכן הנאשמים. שנית, נחסך מהנאשם עינוי הדין הכרוך בהתמשכות ההליכים הפליליים ובעצם ההליך העומד ותלוי מעל ראשו. שלישית, עוד טרם שלב גזירת הדין יודע הנאשם מהו העונש לו עותרת התביעה לבית המשפט להשית עליו, ואף אם אין מדובר בעונש מוסכם מראש, הרי שלרוב, הודייתו והסדר הטיעון בעקבותיה, מביאים לעונש מופחת מזה שהיה נגזר עליו לולא הסדר הטיעון.
ואולם, בעריכת הסדר טיעון עם רשויות התביעה אין לנאשם ודאות מוחלטת זאת מאחר ובית המשפט, המרשיע וגוזר את עונשו של נאשם, אינו חייב לכבד הסדר טיעון, ולמעשה, אינו צד לו. לכן, טרם הרשעת הנאשם בדין על פי הודאתו, חובה על בית המשפט להסביר לנאשם, כי אין הוא כבול להסדר הטיעון ואין הוא חייב לכבדו כלשונו, ורק לאחר שווידא כי הנאשם הבין זאת, ירשיע את הנאשם. המטרה בכך הינה, שבית המשפט יתרשם שהנאשם העומד בפניו הבין את האישומים המיוחסים לו, וחשוב יותר, הבין את משמעות הודאתו באישומים אלו ואת תוצאת הרשעתו. שכן, אם יחליט בית המשפט שלא לאמץ את הסדר הטיעון, הרי שהנאשם כבר הודה בכתב האישום, ורק בנסיבות מיוחדות יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודאתו.
יחד עם זאת, בית המשפט העליון קבע הלכה, לפיה, על דרך הכלל, על בית המשפט לכבד הסדרי טיעון מהטעם שהתביעה, טרם הסכמתה לעריכת הסדר טיעון, בוחנת נאמנה את שיקוליה ואת האינטרס הציבורי-חברתי, ואילו לנאשם, מאידך, קיימת ציפייה לגיטימית שההסדר יכובד. בשוקלו האם לכבד את הסדר הטיעון, בוחן בית המשפט האם קיים איזון ראוי בין העונש המוסכם על הצדדים, והאם זהו העונש הראוי בעבירות מן הסוג שהנאשם הורשע בהן על פי הודייתו. כך גם בוחן בית המשפט האם שיקולי התביעה בעריכת הסדר הטיעון היו ראויים ומשרתים את אינטרס הציבור בכלל ואת מערכת המשפט בפרט.
מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777