כידוע, ישנם מעסיקים רבים הדורשים כתנאי סף לקבלה לעבודה "תעודת יושר" כשהכוונה היא לתדפיס הנקרא "רישום פלילי". חרף העובדה כי החוק מתיר עיון במרשם הפלילי לגורמים מסוימים בלבד, מוצאים עצמם המועמדים לתפקיד הנחשק מתבקשים ע"י המעסיק הפוטנציאלי להמציא גיליון רישומם הפלילי, ומכיוון שהתפקיד כה נחשק על ידם, בלית ברירה, ימציאו לידיו את המסמך הנ"ל .
המרשם המידע הפלילי, כולל בתוכו רישום כרונולוגי של התיקים הפליליים שטיפולם הסתיים, והם הסתיימו בהרשעה או בעונש ללא הרשעה או בהפסקת דיון בשל אי כשירות משפטית. כבר כאן יאמר כי כל אדם או מעסיק המעוניינים במידע על פי חוק המרשם הפלילי, ללא שהם מורשים לכך, עוברים עבירה פלילית חמורה שהעונש המקסימאלי עליה הוא שנת מאסר! חרף זאת, הלכה למעשה, חוסר רצונו של אדם להתעמת עם מעסיק אופציונאלי ברור, שכן אחרת סיכוייו להתקבל למקום העבודה יקטנו מאוד…
להבדיל מתקופת ההתיישנות, במהלך תקופת המחיקה ישנם מספר גופים הזכאים לעיין במרשם הפלילי. (בין הגורמים שיהיו זכאים לעיין במידע זה על אף מחיקתו נמנים: השב"כ, הוועדה למינוי שופטים, צה"ל, משטרת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה).
כהמחשה, די בכך, שנפתח נגד אדם תיק פלילי, והוחלט לסגור את התיק מ"חוסר ראיות" או מ"היעדר עניין לציבור", בכדי שגיליון הרישום פלילי יכלול נתון זה. ראוי להתייחס במלוא הרצינות לתדפיס הנקרא "רישום פלילי", ולא להמתין לדרישת מעסיק להצגתו, אלא לפעול מבעוד מועד למחיקת הרישום פלילי שעשוי לפגוע בכם.
למעשה, ניתן לפנות לנשיא המדינה אשר שוקל שיקולים שונים משיקוליו של בית המשפט, לשכתו של נשיא המדינה רואה לנגד עיניה נושאים רבים אחרים כחשובים מאוד ומעמידים זאת בסדר העדיפויות. החנינה מנקה את רישומו הפלילי של אדם וראוי לעשות זאת בצורה ראויה וטובה. אל לכם לטעות, לא כל מגיש חנינה גם זוכה לקבלה, יחד עם זאת, לא מעט מקבלים וכדאי לנסות זאת. כדאי להיכנס למישור זה ולהגדיל את הסיכויים לעניין זה. הגשת חנינה לנשיא המדינה, מן הראוי שתיעשה על-ידי עורך דין פלילי אשר מנמק, מסביר, מפרט את הנסיבות, מבהיר את השיקולים שרלוונטיים לשיקוליו של נשיא המדינה ואף תומך זאת בפסיקה ובחקיקה מתאימה. פנייה ראויה/מקצועית מגבירה הסיכויים שהחנינה תתקבל. מנגד, בקשה שלא תוגש כראוי, סיכוייה להתקבל לאחר מכן – קטנים.
הגשת חנינה לנשיא המדינה יכולה לשנות את הענישה באופן של קציבת העונש במאסרי עולם), הפחתה של העונש), שינויו ואפילו מחיקה מלאה או סיווג העונש מחדש והוצאה מלאה של העונש/הרשעה מהמרשם הפלילי – באופן שיהיה ברור שמעולם לא התרחש ולו דבר. בקשת החנינה, לא פעם, מוגשת לא על העונש עצמו, אלא, על השלכותיו של העונש כמו על מחיקת הרישום הפלילי ו/או קיצור תקופת ההתיישנות של העבירה כמו גם על קנסות וכמובן על עונשי מאסר. לשכת הנשיא יכולה להיות "יצירתית" הרבה יותר מאשר השופט ובמסגרת ההחלטה על החנינה יכול נשיא המדינה לשנות/לבטל/להמיר את העונש ולהתאימו למציאות שנחשפת בבקשה. שיקול של חלוף הזמן הוא שיקול מרכזי שקיים בהחלטות על חנינה – שיקולי הזמן ושיקולים שנוצרו במהלכו הם שיקולים מהותיים ביותר בבקשות מסוג זה. לשכת נשיא המדינה שוקלת שיקולים רחבים ביותר, בהחלטה על חנינה, שהם במהותם שונים מהשיקולים במסגרת התיק הפלילי, שיקולים נרחבים הרבה יותר היוצאים אל המציאות הכללית ולא רק המצב המשפטי – שיקול מהותי הוא אירוע שלא היה ידוע בזמן אמת לשופטים בתיק הפלילי ובכוחו להשפיע על ראיית התמונה. משרדנו מגיש בקשות לחנינה כמו גם בקשות לשינוי עילות סגירה של תיקים פליליים שנסגרו בעילה שהיא לא "חוסר אשמה" ובקשות למחיקת רישומים פליליים. עו"ד סגרון ג'קי-הנרי מתמחה במחיקת רישום פלילי וצבר 'רקורד' מרשים בתחום זה.