מהו קלון במשפט הפלילי?
למושג "קלון" אין הגדרה בחוק. זאת היות שמדובר במושג הלקוח מתחום המוסר. הקביעה כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון נתונה לבית המשפט או ליועץ המשפטי לממשלה. היא נעשית לאחר בחינת כלל העובדות בפרשה, תוך התייחסות לנורמות התנהגותיות מוסריות ונסיבות עשיית המעשה. מדובר בבחינה רחבה, הניתנת לפרשנות על ידי כל אחד משופטי בית המשפט ותלויה בעמדותיהם הסובייקטיביות.
השאלה מה היא עבירה שיש עמה קלון זכתה להתייחסות נרחבת בפסיקה, וכבר נאמר לא אחת מפי בית המשפט העליון כי ניתן לזהות את הקלון שבעבירה על פי מכלול של סממנים, אף כי אין ניתן להגדירו במבחן ברור וממצה (ראו: השופט זמיר בעש"מ 4123/95 יוסף אור נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 184, 189 (להלן: פרשת אור)). הפסיקה נתנה אמות-מידה אשר אף כי אינן ממצות יש בהן כדי לסייע בקביעה אם מדובר בעבירה שיש עמה קלון. לעניין זה, הבחינה הפסיקה בין "עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול שהנסיבות המיוחדות בהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון" לבין "עבירות גבוליות שאין עמן קלון, אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון" (פרשת אור הנ"ל, בעמ' 190). מכל מקום, כבר נקבע לא אחת כי לצורך ההכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים, בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו.
עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון. עם זאת, הקלון בעבירות אלה תלוי במידה רבה בחומרתו של מעשה האלימות, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות. בין היתר, תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף.