כאשר מדובר בחשוד (מי שטרם הוגש כנגדו כתב אישום) התשתית הראייתית הדרושה לצורך מעצרו הינה קיומו של 'חשד סביר' לביצועה של העבירה. ולצידו 'חשש' בדבר קיומו של סיכון. למעשה, די במידע ובחומר ראייתי בסיסי אחר, בין שהוא קביל ובין שאינו קביל, ובלבד – שיש בכוחו לבסס את החשד ברמת הוודאות הדרושה עפ"י חוק.
לעומת זאת, כאשר מדובר בנאשם (מי שכנגדו הוגש כתב אישום) התשתית הראייתית הדרושה כדי להחזיקו במעצר הינה חייבת לעמוד ברף של "ראיה לכאורה". השאלה מהן ראיות לכאורה נדונה בבש"פ 8087/07 זאדה נגד מדינת ישראל – שם נקבע כי שופט צריך לשאול עצמו, לעניין ראיות לכאורה, האם יש סיכוי סביר שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך לראיה רגילה אשר על פיה, היא לבדה או בהתווסף לה ראיות נוספות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם.
ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן למעשה ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.
מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג’קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777
אתר “סגרון ג’קי-הנרי ושות'” עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר.