סגרון ג'קי-הנרי ושות' - משרד עורכי דין

רח רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310  09-8339007 ייעוץ אישי : 052-2892777

רחוב רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310
טלפון: 09-8339007        נייד: 052-2892777


     לייעוץ ללא עלות חייג , כתוב ,שלח SMS

עורכי דין פליליים בנתניה   עורך דין פלילי בנתניה   עורכי דין פליליים  עורך דין פלילי עורך דין פלילי

French VersionEnglish Version Russian Version בשפה הערבית

כתב אישום ראשון בפרשה 512: "חיילים" של אברג'יל נאשמים ברצח

kfir
חדשות בפלילים - ברטו חג'ג' וכפיר כהן, מאנשיו של אברג'יל, נאשמים ברצח העבריין דורון סרוסי ב-2004, שהיה מאנשי ריקו שירזי. לפי כתב אישום, שגובש באמצעות עדי ראייה ואיכון סלולרי, השניים דקרו אותו בשנתו. אחד החשודים בפרשה מיוצג על-ידי עורך דין סגרון ג'קי-הנרי. - הכתבה פפורסמה באתר WALLA ביום 03.07.15 על-ידי גלי גינת - לכתבה המלאה לחץ כאן.

תיעוד: סוהר מבריח חפצים אסורים לאסירים


gershon

חדשות בפלילים - סוהר המוצב בכלא אשל בבאר שבע, נאשם שפתח בעסקי הברחות במתקן הכליאה שבמסגרתן העביר לידי אסירים חפצים שונים וציוד אישי תמורת מאות ואלפי שקלים. לאחר שתועד במצלמות הכלא טען הסוהר כי לא ידע דבר על תוכן השקיות. חלק מהמעשים תועדו במצלמות האבטחה אותן הכיר היטב. הסוהר מיוצג על-ידי עורך דין ג'קי הנרי סגרון. הכתבה פורסמה ביום 14.07.15 באתר רשת על-ידי גיא פלג - לכתבה המלאה לחץ כאן.

ריקו שירזי - פרשה 512 - ניסיון רצח אסי אבוטבול ורצח גיא יחזקאל


shirazi_-_512
צילום: צביקה טישלר.
חדשות פלילים ריקו שירזי המיוצג על-ידי עורך דין סגרון ג'קי-הנרי חשוד במעורבות בניסיון החיסול של אסי אבוטבול ובמעורבות ברצח גיא יחזקאל. "אין לי קשר לפרשה הזו", אמר והפריח נשיקות לבני משפחתו. שירזי חשוד באירועים משנת 2003 ושנת 2004 שאירעו בגרמניה ובפראג.
 
הכתבה המלאה פורסמה באתר YNET ביום 03.06.15 אלי סניור - לכתבה המלאה לחץ כאן.


 

 

פרשת 512: שני חשודים מנתניה נעצרו בחשד למעורבות ברצח


sacinn22

חדשות בפליליםהותר לפרסום, כי שני תושבי נתניה נעצרו במסגרת גל המעצרים בפרשת 512, בחשד למעורבות ברצח דורון סרוסי; רצח שאירע בנתניה בשנת 2004

במסגרת גל המעצרים רחב ההיקף בפרשת 512, בו נעצרו למעלה מ-50 חשודים המשתייכים, לכאורה, לארגוני פשע וחשודים בעבירות של מעורבות ברצח, סמים והלבנת הון, הותר לפרסום, כי ביום שלישי השבוע עצרה המשטרה שני חשודים תושבי נתניה (49 ו-36) החשודים במעורבות ברצח דורון סרוסי – רצח שאירע בנתניה בשנת 2004.

החשודים הכחישו את מעורבותם ברצח וכן הכחישו כל היכרות עם הנרצח. אחד מהחשודים אף נחקר בעבר בחשדות דומים בפרשת רציחתו של דורון סרוסי, אולם לא הוגש נגדו כתב אישום בעניין.

פרקליטיו של אחד החשודים, עורך דין ג'קי סגרון, מסר לקול השרון – ksn, כי "מדובר בחקירה ממוחזרת. המשטרה מרעננת תיקים כל עשור בערך. כמו בפעם הקודמת, גם הפעם לא יצא מזה כלום"

הכתבה המקורית פורסמה באתר KSN ביום 20.05.15, אופירה חסיד - לכתבה המקורית לחץ כאן.

המשטרה: שני עבריינים נעצרו בנתניה בדרך לניסיון חיסול

gun355345
חדשות פליליםשני עבריינים מוכרים נעצרו בנתניה כשבסמוך אליהם נמצא אקדח, כובע גרב ואופנוע עם לוחיות רישוי מזויפות. במשטרה סבורים כי הם היו בדרך לפגוע בעבריין אחר. מעצרם הוארך.
 

בית משפט השלום בפתח תקווה האריך את מעצרם של שני עבריינים מנתניה שנעצרו עם אקדח ומסכה כשעל פי החשד היו בדרכם לפגוע בעבריין יריב בעיר. 

השניים, שמוכרים למשטרה, נעצרו באישון לילה על ידי  חוקרי היחידה ללוחמה בפשיעה של תחנת נתניה באתר בנייה בעיר כשבסמוך אליהם נמצא האקדח כשהוא מוסלק בתוך כובע גרב והאופנוע, השייך לאביו של בונקר, ואשר לטענת המשטרה  אמור היה לשמש אותם לצורך מילוט מהמקום בו התכוונו לפגוע בעבריין אחר. המשטרה סירבה לחשוף בשלב זה מי על פי החשד היה יעד פגיעה, אך הציגה את זהותו לבית המשפט וגם את המניע לניסיון הפגיעה בו.

 

המשטרה מייחסת להם עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, קשירת קשר לפשע, זיוף סימני זיהוי של האופנוע וכן מיוחס לחשוד זכות עבירה של הפרת הוראה חוקית מאחר והיה אמור לשהות במעצר בית.

"משנתפסו שני החשודים בסמוך לאופנוע, שמספר מטרים מהם מוסלק אקדח בתוך כובע גרב, הרי שבלב זה, ניתן לומר שהחשד הסביר לעניין ניסיון הפגיעה , מתייחס לשני החשודים", קבע השופט אביב שרון. היחידה החוקרת ביקשה להאריך את מעצרם בחמישה ימים, אך השופט נענה חלקית לבקשה והאריך את מעצרם עד 15 ביוני.

כאמור, השניים מוכרים היטב למשטרה. בונקר, כך למשל, נקשר בעבר לארגונו של ריקו שירזי והוא נעצר לפני מספר שנים בחשד לניסיון חיסול של צ'רלי אבוטבול. כמו כן, רק לפני מספר חודשים הוא השתחרר ממאסר ממושך של כשש שנים לאחר שירה לעבר רכבו של העבריין יותם כהן כשזה היה עם בנו ורעייתו. מנגד, החשוד זכות שוהה בימים אלה במעצר בית לאחר שרק לפני כחודש הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת רכוש. באמתחתו מספר הרשעות בעבירות אלימות ורכוש – ובגינן הוא הספיק לרצות מספר מאסרים.

 

עורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי, המייצג את השניים, מסר בתגובה: "מרשיי מסרו גרסה. לא הייתה להם שום כוונה לפגוע באף אחד. לצערי המשטרה בונה תסריט הוליוודי של ניסיון חיסול רק בשל העובדה שנמצא אקדח בתוך אתר בנייה שאין בינו למרשיי שום קשר".

 

עדכון (21.6.15)

בית המשפט החליט, בניגוד לעמדת המשטרה, לשחרר את שני החשודים למעצר בית - וזאת לאחר שלא חלה התפתחות בחקירה והחשד הסביר לא התחזק. עו"ד סגרון מסר בתגובה: "אמרתי שזה מעצר שווא וככה הוכח ונקבע על ידי בית המשפט".

 הכתבה פורסמה באתר פוסטה ביום 12.06.15 על-ידי מיכאל פרוסמושקין - לכתבה המקורית לחץ כאן.

פרסום ראשון: עד מדינה נוסף בפרשה 512

riko

חדשות פלילים - המשטרה גייסה עד מדינה שביעי שמוסר ראיות להפללת ראשי ארגוני הפשע. במקביל, בית המשפט מתח ביקורת על המשטרה על כך שלא נערך עימות בין עד המדינה הראשי לריקו שירזי, אך האריך את מעצר העבריין ב-5 ימים נוספים.
המשטרה הצליחה לגייס בימים האחרונים עבריין נוסף שמשתף עמה פעולה בניסיון להפליל את ראשי ארגוני הפשע. האיש שחצה את הקווים מוסר בפני חוקרי המשטרה "עדות ניקיון" שתעיד על ניקיון כפיו, אולם בשלב זה לא הוטחו בחשודים שנעצרו בפרשה הראיות שאותן מסר עד המדינה וטרם נערכו עימותים בהשתתפותו. עם זאת, ההתפתחות החדשה הובילה למתן אישור של פרקליט המדינה למשטרה לבקש להאריך את המעצר של כמה מהחשודים ביותר מ-35 ימים.

העד, שצפוי לפרוש בפני החוקרים מידעים חדשים, מצטרף לשישה עבריינים שהחליטו להפוך מתחילת המעצרים לעדי מדינה. בשבוע שעבר פורסם ב-ynet כי אחד מאותם עבריינים הוא מי שמכונה "מהנדס המטענים" בארגון הפשע של יצחק אברג'יל. במשטרה מקווים שאותו עבריין יביא להתפתחויות בפרשיות פליליות חמורות נוספות, שאליהן היה קשור הארגון.

 בתוך כך התברר כי המשטרה מתקשה מאוד להתקדם בעניינו של עד המדינה הראשי, שנאלץ לעזוב את המדינה בנסיבות שעדיין אסורות לפרסום. במהלך דיון שנערך הבוקר (יום ד') בבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה להאריך עוד את מעצרו של העבריין ריקו שירזי מתח השופט מנחם מזרחי ביקורת על התנהלות המשטרה. הסיבה לכך נובעת בשל העובדה שהעד הראשי עדיין לא עומת עם שירזי אף על פי שחלפו כבר 35 ימים שבהם הוא נתון במעצר.

הכתבה המלאה פורסמה באתר YNET ביום 24.06.15, אלי סניור, - לכתבה המקורית לחץ כאן

ריקו שירזי נעצר בחשד לניסיון רצח של אסי אבוטבול

60680630990100640360no

חדשות בפלילים - מעצרו של שירזי במסגרת פרשה 512 הוארך בשבועיים. הוא חשוד שניסה לחסל את יריבו אסי אבוטבול בפראג בשנת 2004 וחשוד ברצח גיא יחזקאל בגרמניה שנה קודם לכן. עורך דינו: שירזי היה בישראל בעת המעשים. 13חשודים נוספים נעצרו, בין היתר בגין שני ניסיונות רצח של זאב רוזנשטיין. בית המשפט האריך את מעצרו של שירזי ב-14 ימים. סנגורו, עו"ד פלילי סגרון ג'קי - הנרי, טען כי גם בניסיון הרצח של אבוטבול וגם ברצח של יחזקאל שהיו בחו"ל, שירזי היה בישראל. "ההחלטה לעצור את שירזי לא מקרית. הוא רגע לפני הכרעת דין במשפט אחר. מה עוד שיש בנאדם שכבר הורשע בתיק הזה בצ'כיה והוסגר לישראל", טען סגרון. (צילום: מוטי קמחי, חגי אהרון) 

הכתבה המקורית פורסמה ביום 22.05.15 (אלי סניור) באתר YNET - לכתבה המקורית לחץ כאן.

כתב אישום הוגש נגד הסוחט של שחקן הכדורגל בן רייכרט ואביו

על פי כתב האישום, אביו של בן רייכרט, חייב לנאשם חוב כספי בעקבות עסק משותף שלא צלח. במהלך חודש ספטמבר 2014, פנה הנאשם לאבי נמני, סוכנו של רייכרט, סיפר לו על החוב וטען בפניו כי המתלונן הציע לו שהחוב ייפרע מכספי המענקים שיגיעו לרייכרט ממכבי ת"א. נמני הסביר לנאשם כי בן אינו קשור לחוב, כי על הנאשם להסדיר החוב עם המתלונן וכי הוא עצמו מוכן לסייע להם בכך. הכתבה המלאה התפרסמה באתר YNET ספורט 16.03.15 - לכתבה המלאה לחץ כאן.

jacky_lawyer 

המתלונן לסוחט: בבקשה, תוציא את בן מהתמונה

חדשות בפלילים - העבריין רועי סלהוב מואשם בניסיון סחיטה באיומים של כדורגלן הפועל תל אביב , בן רייכרט, בשל חוב של אביו. במהדורה המרכזית פורסמה הראייה המרכזית בתיק - שיחות שקיים האב ערן עם הנושה של החוב סלהוב. ״אני קצת לא מרגיש טוב, אני אחרי יריות״ - כך זה נשמע. [גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 30/03/15 21:41] - לכתבה המלאה - לחץ כאן.
 
58580700991291490490no
(צילום: עוז מועלם)

 

סחיטת שחקן הפועל תל אביב - בן רייכרט

עורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג חשוד בפרשת סחיטה של כדורגלן הפועל תל אביב בן רייכרט בעקבות חוב כספי נחשפה. סוכנו אבי נמני ניסה לתווך ואפילו להסדיר את החוב באמצעות מכבי תל אביב, קבוצתו לשעבר של רייכרט. הנה דיווחה של שלי טפיירו  (צילום: פייסבוק משטרת ישראל)

rayhert

 

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעו"ד פלילי מכאן 

מורה בת 40 חשודה בקיום יחסים מיניים עם תלמיד בן 16

חדשות פלילים עו"ד פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג מורה שנחשדה בקיום יחסים מיניים עם תלמיד כיתתה בן 16, המורה מכחישה וטוענת שבסך הכל נישקה את התלמיד. הפרשה נחשפה לאחר שבבית הספר נפוצו, לאחרונה, שמועות אודות הקשר  בין המורה לתלמיד. בעקבות השמועות זומן התלמיד לשיחה עם הנהלת בית הספר. במהלך השיחה הודה הנער בקשר בינו ובין מורתו שנחשדה בקיום יחסים מיניים. הורי התלמיד זומנו אף הם לבית הספר ולאחר שדווח להם אודות הפרשה, החליטו להתלונן במשטרה.

__-__2_-___



בסטטוס עצוּר אחרי שהצטלם עם מריחואנה

תושב השרון בן 20 נעצר בעקבות תמונה שפרסם בפייסבוק עם כמה שתילי מריחואנה. בחקירתו התברר שהוא חשוד בעריקה מצה"ל. הוא חשוד בסחר בסמים ושומר על זכות השתיקה. בלשי התחנה הגיעו לביתו, ערכו בו חיפוש ומצאו שתילי מריחואנה, שקיות ארוזות עם מריחואנה מוכנות למכירה וכן משקל אלקטרוני שנועד לשקילת הסם. במשטרה חושדים כי החשוד עסק בסחר בסמים ביישובי השרון.
במהלך בדיקתו התברר כי החשוד היה אמור להתייצב לשירות בצה"ל לפני שנתיים, אך לא התייצב והוכרז על-ידי צה"ל כעריק. בסיום הליך המיצוי הפלילי הוא יועבר לשלטונות הצבא. גורם במשטרה אומר שתחנת משטרת "שדות" הוקמה לטפל גם במקרים אלו, והוסיף ש"פייסבוק היא רשת חברתית אך יכולה להיות גם רשת מפלילה כמו שקרה הפעם".

kanabis

 הכתבה המלאה פורסמה באתר YNET ביום 20.01.15 רענן בן צור - לכתבה המלאה לחץ כאן

כתבה מערוץ 1 - דקירות במסעדה בעיר נתניה

עורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג נאשם בפרשיית דקירות שאירעה במסעדה בנתניה. בוידאו זה נראה אדם חובש כובע דוקר אדם אחר במסעדה בנתניה. נמתחה ביקורת כנגד הפרקליטות שהגיעה להסכמה עונשית ולהסדר טיעון בתיק שבו האירוע מצולם ומתועד.


2.2014.03.04.17.15.05.612_01







לפרטים נוספים , ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לחדשות פלילים נתניה מכאן 

נתניה: גידל סמים, התחרט, נתפס ושוחרר ממעצר.

חדשות בפלילים - כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשו נגד תושב נתניה (26) בגין גידול סמים והחזקת סמים. מכתב האישום עולה, כי הנאשם שכר דירה ברעננה, שם גידל סמים והחזיק ציוד לגידול קנביס. בין הכלים שהחזיק בדירה היו מאווררים, מדי טמפרטורה, מנורות חימום, כלים לגידול צמחים, חומרי דישון וכסף מזומן. 

הנאשם הודה בחקירתו בשכירת הדירה לצורך גידול סמים וכן בגידול סמים. פרקליטו עורך דין פלילי ג'קי סגרון, טען, כי בטרם נתפס ביקר בקברי צדיקים, שם ככל הנראה, התמלא חרטה, חזר לדירה והחל לפרקאת מעבדת הסמים. הנאשם זרק את הכלים, ניגש לשכניו, נתן להם את הכסף המזומן וביקש שיתרמו אותו לצדקה. שכנים שהבחינו בו זורק חפצים מהדירה הזעיקו את המשטרה.

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מרב גרינברג, קבעה בהחלטתה, כי "אין להתעלם מכך שהמשיב בהתנהלותו הוא זה שהוביל לאיתור המעבדה בדירה בה שכר, ואני מוצאת במעשיו מעין קריאה לעזרה והעברת מסר לפיו, הואחודל מיוזמתו מביצוע העבירות הפליליות אשר עסק בהן באותה עת". השופטת נענתה לבקשתו של עו"ד סגרון ושחררה את הנאשם למעצר בית מלא בבית הוריו. הכתבה המלאה פורסמה באתר קול השרון KSN ביום 06.01.15 מאת אופירה חסיד - לכתבה המלאה לחץ כאן.
maabadat_hydroצילום: משטרת ישראל.

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים

סמי פיצוציות הוא כינוי למגוון רחב של חומרים כימיים שתוכננו כך שהשפעתם תהיה דומה לזו של סמים אסורים על פי חוק, אך מרכיביהם אינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ניתן לכאורה לייצר ולשווק אותם באופן חוקי. בהכנת סמי פיצוציות נעשה ניסיון ליצור סמים בעלי מבנה דומה לסמים פסיכואקטיביים מוכרים, על ידי שינוי מסוים במבנה הכימי של הסם הידוע. לעתים נדירות יותר יצרן סם הפיצוציות מייצר חומרים כימיים אחרים היוצרים שינויים זמניים דומים בהכרה בתפיסה בהתנהגות או במצב הרוח לאלה של סמים פסיכואקטיביים מוכרים. בתקופה בה סמים חדשים אלה אינם אסורים על פי חוק, הם נמכרים באופן גלוי, או גלוי למחצה, למשל בחנויות נוחות או בקיוסקים. בישראל ניתן לעתים למצוא סמים אלה בעיקר בפיצוציות ומכאן כינויים. במדינות אחרות בעולם זכו סמים אלה לכינויים שונים בהם, סמי מעצבים (designer drugs), סמי מסיבות, ועוד.

ביום 6.8.2013 פורסם ברשומות חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (ספר החוקים תשע"ג, מס' 2407 ,בעמ' 221). למעשה, החוק בא לתת מענה לתופעת השימוש בחומרים מסכנים (הידועים בכינוי "סמי פיצוציות"), ייצורם ושיווקם. יצוין, כי הצעת החוק הממשלתית המקורית היתה גורפת ובעייתית בהרבה מהנוסח שהתקבל בסופו של דבר. הערות רבות שהוגשו מטעמנו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הן במישור המהותי והן במישור הפרטני, התקבלו והוטמעו.
 
 
עיקרי החוק:
 
1.הגדרת "חומר מסכן" (סעיף 1) – חומר שנועד לשימושו של אדם, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן. 
 
2.חזקות לקביעת חומר מסכן (סעיף 2) – קביעת חזקה כי חומר שלא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) או לפי פקודת הרוקחים או לפי חוק הגנת הצרכן הוא חומר מסכן. קביעת חזקה כי חומר שעל פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש בו לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן, הוא חומר מסכן. 
 
3.סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה של חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 3) – עיגון סמכותו של שוטר להיכנס למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן (למעט מקום מגורים), לבצע חיפוש במקום ולתפוס את החומר המסכן. 
 
4.החלטה על השמדת חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 4) – הסדרים לעניין השמדת חומר מסכן על ידי קצין משטרה, ובכלל זה עיגון זכות השימוע של המחזיק טרם קבלת ההחלטה על השמדת החומר, ועיגון זכות ההשגה לבית המשפט נגד החלטה זו. 
 
5.הכרזה דחופה ותוקפה של הכרזה דחופה (סעיפים 5 ו-6) – קביעת מנגנון מנהלי להכרזה על חומר מסכן מסוים כחומר אסור בהפצה והוספתו לרשימת הסמים המסוכנים לפי פקודת הסמים. הכרזה כאמור תיעשה בידי גורם מקצועי ממשרד הבריאות ותוקפה לא יעלה על 12 חודשים (וניתן להאריכה ב-3 חודשים נוספים מטעמים שיירשמו). לאחר פקיעת ההכרזה הדחופה, הכנסת החומר המסכן לרשימת הסמים המסוכנים תצריך את אישורה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
 
6.איסור הפצה (סעיף 7) – קביעת עונש של שלוש שנות מאסר על אדם העוסק בייצור, מכירה, ייבוא, ייצוא, הספקה או סחר של חומר אסור בהפצה. לעניין זה נקבעה חזקה כי אדם הפועל כאמור ידע שהחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה. 
 
7.הדחת קטין לחומר אסור בהפצה (סעיף 8) – קביעת עונש של חמש שנות מאסר על אדם הנותן לקטין חומר אסור בהפצה, או משדל קטין לעשות שימוש או להשיג חומר אסור בהפצה. 
 
8.החלת הוראות שונות מפקודת הסמים המסוכנים (סעיף 9).
 
9.מנגנון דיווח תקופתי לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (סעיף 13).
 
לעורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי ניסיון עשיר בהתמודדות עם כתבי אישום שהוגשו כנגד נאשמים שהואשמו לפ]י חוק זה וכן הצלחה מוכחת בשחרור ממעצר של חשודים שנחשדו בביצוע עבירות לפי חוק זה.

mabsuton

חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי

ביום 16.12.2014 פורסם ברשומות חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 (ספר החוקים תשע"ה, מס' 2482, בעמ' 68). תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, היינו ביום 16.06.15.
תיקון החקיקה בא להסדיר הן את מעמדו המשפטי של הפיקוח (האיזוק) האלקטרוני והן את המנגנון ליישומו, ובכלל זה את הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח אלקטרוני או לשחרור על-תנאי של אסירים בפיקוח מסוג זה. 

להלן עיקרי התיקון:
א. הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד חלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, אלא מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. קביעה זו מבהירה את מעמדו המשפטי של המפוקח כעצור, להבדיל ממי ששוחרר ממעצר.
ב. תהליך ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, במסגרת דיוני בבית המשפט בבקשה למעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, עוגן בסעיף 22ב לחוק המעצרים. בסעיף זה מובהר כאמור כי הפיקוח האלקטרוני איננו בגדר מעצר, אלא כי בית המשפט רשאי להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני רק לאחר שמצא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. לאחר שבית המשפט מצא כי לא קיימת חלופת מעצר מתאימה, רשאי הוא להורות על קיום המעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני חלף החזקת העצור במקום עצור, במקום שיקבע ולמשך תקופה שיקבע, אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף. תנאים אלה כוללים, בין היתר, את הסכמת הנאשם ואת השגת תכלית המעצר בשים לב לחומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועמידתו של הנאשם בתנאי פיקוח בעבר. בהקשר זה אף נקבעה רשימה של עבירות שבשל מסוכנות אינהרנטית המאפיינת אותן או בשל חשש מובנה מהפרת תנאי הפיקוח ככלל לא ניתן להטיל מעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לשיקול הדעת של בית המשפט במקרים חריגים. לשם החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, יקבל בית המשפט דיווח בדבר היתכנות הפיקוח מבחינת מכסת תקני הפיקוח וסביבת מקום הפיקוח המוצע.
ג. ההיבטים הנוגעים לאופן בדיקת התאמתו של העצור לפיקוח אלקטרוני במסגרת תסקיר מעצר הוסדרה בסעיף 22ג לחוק. אם מדובר בעצור שנאשם בעבירה המנויה ברשימת העבירות הנ"ל או בעצור שנעצר או נאסר בעבר, בית המשפט יהיה חייב לקבל תסקיר מעצר בטרם יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא אם מצא לנכון לוותר על דרישה זו מטעמים חריגים שיירשמו.
ד. בסעיף 22ד לחוק מפורטים הנושאים שעל בית המשפט לפרט בהחלטתו בדבר פיקוח אלקטרוני של עצור, ובכלל זה מתווה התכנית ותנאיה.
ה. סמכויות מנהל הפיקוח האלקטרוני (בשירות בתי הסוהר) והחברה המפעילה, וכן הוראות בדבר הפסקה של מעצר בפיקוח אלקטרוני, הוסדרו בסעיפים 22ו, 22ז, 22ח ו-22ט לחוק.
ו. אוכלוסייה נוספת שלגביה תופעל תכנית הפיקוח האלקטרוני היא אסירים המשוחררים על-תנאי, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2011. תיקון החקיקה מחיל לגבי אסירים את עקרונות תכנית הפיקוח כפי שפורטו לעיל לעניין עצורים לפי חוק המעצרים, וזאת בהתאמות שונות ובשינויים המחויבים.

 
azik_elektroni

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה אלינו מכאן 

עונש מוות - מהו?, האם קיים בישראל?

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא הסוג הקיצוני ביותר של ענישה גופנית (למעט אולי עינויים קשים במיוחד), והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג
 
במדינת ישראל בוטל עונש המוות בשנת 1954 לאחר שנתקבל חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), מלבד לגבי עבירות מסוימות המפורטות בחוקים הבאים: החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם (1950); החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (1950), חוק העונשין (סעיפים 96 - 97) פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה (1977) וחוק השיפוט הצבאי (1955).
 
מאז קום המדינה, הוצא לפועל עונש מוות בישראל פעם אחת בלבד – במשפטו של אדולף אייכמן .
מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

התפרצות לדירה - שחרור ללא מעצר בית

pdf button
שני הנאשמים תועדו 'על חם' וצולמו במצלמת אבטחה סמויה כשהם פורצים לדירה באמצעות כלי פריצה מתוחכמים. המדינה הגישה כנגדם כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. לאחר דיון ממושך והצגת תקדימים רלוונטיים הצליח עורך דין פלילי סגרון ג'קי הנרי לשכנע את בית המשפט השלום בפתח תקווה כי כאשר מדובר בעבירת התפרצות אחת אין עילת מעצר מספקת כדי לעצור עד תום ההליכים
וגם כי אין צורך במעצר בית מלא. בית המשפט הורה כי הנאשמים ישהו במעצר בית לילי בלבד וכי במשך היום יהיו חופשיים ללא פיקוח.
החלטה מיום 13.03.14 שניתנה על-ידי כב' השופט עוז ניר נאוי (בית משפט השלום בפתח תקווה) במסגרת תיק מ"ת 19700-02-14. 

איסור פרסום שמו של חשוד - אימתי?

סעיף 70 (ד1) לחוק בתי המשפט, שעניינו עיכוב פרסום פרטיו המזהים של חשוד, קובע: "לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מבניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות".

במילים אחרות, החוק הפלילי אוסר על פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום במשך 48 שעות מהמועד שהתייצב לחקירה או עד לסיום הדיון הראשון בעניינו לפני שופט, לפי המוקדם מביניהם. מטרתו העיקרית של החוק היא לעכב את פרסום שמו של האדם כדי שיתאפשר לו להגיע לשופט ולבקש איסור פרסום שמו.

בדרך כלל, דיוני בית המשפט נערכים באופן פומבי, תוך חשיפתם של כל פרטי ההליך ובכלל זה חשיפת שמותיהם של בעלי הדין המעורבים בו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים וחריגים מוסמכים בתי המשפט לקיים את הדיונים ב"דלתיים סגורות" ולהורות על אי חשיפת פרטיו האישיים של חשוד בעבירה פלילית או כל פרט מזהה אחר שעשוי להביא לחשיפת זיהויו של החשוד.


כאמור לעיל, עקרון הפומביות גובר על זכותו של חשוד לשם הטוב, אך בנסיבות חריגות, לפיהן פרסום שמו של הנידון יסב לו נזק חמור, ניתן יהיה להורות על איסור פרסום שמו של אותו חשוד.


ההלכה המרכזית בענין איסור פרסום נקבעהבבש"פ 5759/04תורג'מן נ' מדינת ישראלפ"ד נח(6), 658 שם קבע בית המשפט העליון (השופט חשין) כי אל מול זכותו של החשוד לפרטיות עומד העניין הציבוריי המצדיק את פרסום שמו של חשוד בשלב מוקדם כל כך בהליך המשפטי.

גם בבש"פ 321-11מזאריב נ' מ"י - שם דובר על בדווי שהתחזה ליהודי ונחקר בחשד לביצוע עבירות מרמה, נקבע בעניין איסור פרסום כדלקמן:
 
1.    הכלל: פומביות הדיון. החריג: איסור פרסום שמו של חשוד אותו יש לפרש בצמצום.


2.    איסור הפרסום רק במקרים בהם ייגרם לחשוד נזק החורג מהנזק הרגיל הכרוך בחקירה. "נזקים שהם אינהרנטיים פרסום שמו של מעורב בחקירה פלילית אינם מצדיקים,

       כשלעצמם, הטלתו של איסור פרסום על שמו של הנחקר".


.3
    יש לשקול את מצבו המשפחתי של החשוד, עבודתו ומשקל הראיות. ככל שהראיות משמעותיות  יותר, יש להעדיף את הפרסום.

4.    שיקול חשוב לפרסום שמו של החשוד: אינטרס לעידוד מתלוננות נוספות.

 

מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

חדשות פלילים ומאמרים אחרונים

ייעוץ ללא התחייבות

כתוב , פנייתך חשובה לנו !