סגרון ג'קי-הנרי ושות' - משרד עורכי דין

רח רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310  09-8339007 ייעוץ אישי : 052-2892777

רחוב רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310
טלפון: 09-8339007        נייד: 052-2892777


     לייעוץ ללא עלות חייג , כתוב ,שלח SMS

עורכי דין פליליים בנתניה   עורך דין פלילי בנתניה   עורכי דין פליליים  עורך דין פלילי עורך דין פלילי

French VersionEnglish Version Russian Version בשפה הערבית

המתלונן לסוחט: בבקשה, תוציא את בן מהתמונה

חדשות בפלילים - העבריין רועי סלהוב מואשם בניסיון סחיטה באיומים של כדורגלן הפועל תל אביב , בן רייכרט, בשל חוב של אביו. במהדורה המרכזית פורסמה הראייה המרכזית בתיק - שיחות שקיים האב ערן עם הנושה של החוב סלהוב. ״אני קצת לא מרגיש טוב, אני אחרי יריות״ - כך זה נשמע. [גיא פלג | חדשות 2 | פורסם 30/03/15 21:41] - לכתבה המלאה - לחץ כאן.
 
58580700991291490490no
(צילום: עוז מועלם)

 

סחיטת שחקן הפועל תל אביב - בן רייכרט

עורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג חשוד בפרשת סחיטה של כדורגלן הפועל תל אביב בן רייכרט בעקבות חוב כספי נחשפה. סוכנו אבי נמני ניסה לתווך ואפילו להסדיר את החוב באמצעות מכבי תל אביב, קבוצתו לשעבר של רייכרט. הנה דיווחה של שלי טפיירו  (צילום: פייסבוק משטרת ישראל)

rayhert

 

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעו"ד פלילי מכאן 

מורה בת 40 חשודה בקיום יחסים מיניים עם תלמיד בן 16

חדשות פלילים עו"ד פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג מורה שנחשדה בקיום יחסים מיניים עם תלמיד כיתתה בן 16, המורה מכחישה וטוענת שבסך הכל נישקה את התלמיד. הפרשה נחשפה לאחר שבבית הספר נפוצו, לאחרונה, שמועות אודות הקשר  בין המורה לתלמיד. בעקבות השמועות זומן התלמיד לשיחה עם הנהלת בית הספר. במהלך השיחה הודה הנער בקשר בינו ובין מורתו שנחשדה בקיום יחסים מיניים. הורי התלמיד זומנו אף הם לבית הספר ולאחר שדווח להם אודות הפרשה, החליטו להתלונן במשטרה.

__-__2_-___



בסטטוס עצוּר אחרי שהצטלם עם מריחואנה

תושב השרון בן 20 נעצר בעקבות תמונה שפרסם בפייסבוק עם כמה שתילי מריחואנה. בחקירתו התברר שהוא חשוד בעריקה מצה"ל. הוא חשוד בסחר בסמים ושומר על זכות השתיקה. בלשי התחנה הגיעו לביתו, ערכו בו חיפוש ומצאו שתילי מריחואנה, שקיות ארוזות עם מריחואנה מוכנות למכירה וכן משקל אלקטרוני שנועד לשקילת הסם. במשטרה חושדים כי החשוד עסק בסחר בסמים ביישובי השרון.
במהלך בדיקתו התברר כי החשוד היה אמור להתייצב לשירות בצה"ל לפני שנתיים, אך לא התייצב והוכרז על-ידי צה"ל כעריק. בסיום הליך המיצוי הפלילי הוא יועבר לשלטונות הצבא. גורם במשטרה אומר שתחנת משטרת "שדות" הוקמה לטפל גם במקרים אלו, והוסיף ש"פייסבוק היא רשת חברתית אך יכולה להיות גם רשת מפלילה כמו שקרה הפעם".

kanabis

 הכתבה המלאה פורסמה באתר YNET ביום 20.01.15 רענן בן צור - לכתבה המלאה לחץ כאן

כתבה מערוץ 1 - דקירות במסעדה בעיר נתניה

עורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי מייצג נאשם בפרשיית דקירות שאירעה במסעדה בנתניה. בוידאו זה נראה אדם חובש כובע דוקר אדם אחר במסעדה בנתניה. נמתחה ביקורת כנגד הפרקליטות שהגיעה להסכמה עונשית ולהסדר טיעון בתיק שבו האירוע מצולם ומתועד.


2.2014.03.04.17.15.05.612_01







לפרטים נוספים , ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לחדשות פלילים נתניה מכאן 

נתניה: גידל סמים, התחרט, נתפס ושוחרר ממעצר.

חדשות בפלילים - כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשו נגד תושב נתניה (26) בגין גידול סמים והחזקת סמים. מכתב האישום עולה, כי הנאשם שכר דירה ברעננה, שם גידל סמים והחזיק ציוד לגידול קנביס. בין הכלים שהחזיק בדירה היו מאווררים, מדי טמפרטורה, מנורות חימום, כלים לגידול צמחים, חומרי דישון וכסף מזומן. 

הנאשם הודה בחקירתו בשכירת הדירה לצורך גידול סמים וכן בגידול סמים. פרקליטו עורך דין פלילי ג'קי סגרון, טען, כי בטרם נתפס ביקר בקברי צדיקים, שם ככל הנראה, התמלא חרטה, חזר לדירה והחל לפרקאת מעבדת הסמים. הנאשם זרק את הכלים, ניגש לשכניו, נתן להם את הכסף המזומן וביקש שיתרמו אותו לצדקה. שכנים שהבחינו בו זורק חפצים מהדירה הזעיקו את המשטרה.

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מרב גרינברג, קבעה בהחלטתה, כי "אין להתעלם מכך שהמשיב בהתנהלותו הוא זה שהוביל לאיתור המעבדה בדירה בה שכר, ואני מוצאת במעשיו מעין קריאה לעזרה והעברת מסר לפיו, הואחודל מיוזמתו מביצוע העבירות הפליליות אשר עסק בהן באותה עת". השופטת נענתה לבקשתו של עו"ד סגרון ושחררה את הנאשם למעצר בית מלא בבית הוריו. הכתבה המלאה פורסמה באתר קול השרון KSN ביום 06.01.15 מאת אופירה חסיד - לכתבה המלאה לחץ כאן.
maabadat_hydroצילום: משטרת ישראל.

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים

סמי פיצוציות הוא כינוי למגוון רחב של חומרים כימיים שתוכננו כך שהשפעתם תהיה דומה לזו של סמים אסורים על פי חוק, אך מרכיביהם אינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ניתן לכאורה לייצר ולשווק אותם באופן חוקי. בהכנת סמי פיצוציות נעשה ניסיון ליצור סמים בעלי מבנה דומה לסמים פסיכואקטיביים מוכרים, על ידי שינוי מסוים במבנה הכימי של הסם הידוע. לעתים נדירות יותר יצרן סם הפיצוציות מייצר חומרים כימיים אחרים היוצרים שינויים זמניים דומים בהכרה בתפיסה בהתנהגות או במצב הרוח לאלה של סמים פסיכואקטיביים מוכרים. בתקופה בה סמים חדשים אלה אינם אסורים על פי חוק, הם נמכרים באופן גלוי, או גלוי למחצה, למשל בחנויות נוחות או בקיוסקים. בישראל ניתן לעתים למצוא סמים אלה בעיקר בפיצוציות ומכאן כינויים. במדינות אחרות בעולם זכו סמים אלה לכינויים שונים בהם, סמי מעצבים (designer drugs), סמי מסיבות, ועוד.

ביום 6.8.2013 פורסם ברשומות חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (ספר החוקים תשע"ג, מס' 2407 ,בעמ' 221). למעשה, החוק בא לתת מענה לתופעת השימוש בחומרים מסכנים (הידועים בכינוי "סמי פיצוציות"), ייצורם ושיווקם. יצוין, כי הצעת החוק הממשלתית המקורית היתה גורפת ובעייתית בהרבה מהנוסח שהתקבל בסופו של דבר. הערות רבות שהוגשו מטעמנו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הן במישור המהותי והן במישור הפרטני, התקבלו והוטמעו.
 
 
עיקרי החוק:
 
1.הגדרת "חומר מסכן" (סעיף 1) – חומר שנועד לשימושו של אדם, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן. 
 
2.חזקות לקביעת חומר מסכן (סעיף 2) – קביעת חזקה כי חומר שלא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) או לפי פקודת הרוקחים או לפי חוק הגנת הצרכן הוא חומר מסכן. קביעת חזקה כי חומר שעל פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש בו לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן, הוא חומר מסכן. 
 
3.סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה של חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 3) – עיגון סמכותו של שוטר להיכנס למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן (למעט מקום מגורים), לבצע חיפוש במקום ולתפוס את החומר המסכן. 
 
4.החלטה על השמדת חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 4) – הסדרים לעניין השמדת חומר מסכן על ידי קצין משטרה, ובכלל זה עיגון זכות השימוע של המחזיק טרם קבלת ההחלטה על השמדת החומר, ועיגון זכות ההשגה לבית המשפט נגד החלטה זו. 
 
5.הכרזה דחופה ותוקפה של הכרזה דחופה (סעיפים 5 ו-6) – קביעת מנגנון מנהלי להכרזה על חומר מסכן מסוים כחומר אסור בהפצה והוספתו לרשימת הסמים המסוכנים לפי פקודת הסמים. הכרזה כאמור תיעשה בידי גורם מקצועי ממשרד הבריאות ותוקפה לא יעלה על 12 חודשים (וניתן להאריכה ב-3 חודשים נוספים מטעמים שיירשמו). לאחר פקיעת ההכרזה הדחופה, הכנסת החומר המסכן לרשימת הסמים המסוכנים תצריך את אישורה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
 
6.איסור הפצה (סעיף 7) – קביעת עונש של שלוש שנות מאסר על אדם העוסק בייצור, מכירה, ייבוא, ייצוא, הספקה או סחר של חומר אסור בהפצה. לעניין זה נקבעה חזקה כי אדם הפועל כאמור ידע שהחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה. 
 
7.הדחת קטין לחומר אסור בהפצה (סעיף 8) – קביעת עונש של חמש שנות מאסר על אדם הנותן לקטין חומר אסור בהפצה, או משדל קטין לעשות שימוש או להשיג חומר אסור בהפצה. 
 
8.החלת הוראות שונות מפקודת הסמים המסוכנים (סעיף 9).
 
9.מנגנון דיווח תקופתי לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (סעיף 13).
 
לעורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי ניסיון עשיר בהתמודדות עם כתבי אישום שהוגשו כנגד נאשמים שהואשמו לפ]י חוק זה וכן הצלחה מוכחת בשחרור ממעצר של חשודים שנחשדו בביצוע עבירות לפי חוק זה.

mabsuton

חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי

ביום 16.12.2014 פורסם ברשומות חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 (ספר החוקים תשע"ה, מס' 2482, בעמ' 68). תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו, היינו ביום 16.06.15.
תיקון החקיקה בא להסדיר הן את מעמדו המשפטי של הפיקוח (האיזוק) האלקטרוני והן את המנגנון ליישומו, ובכלל זה את הבניית שיקול הדעת השיפוטי באשר למעצר נאשמים בפיקוח אלקטרוני או לשחרור על-תנאי של אסירים בפיקוח מסוג זה. 

להלן עיקרי התיקון:
א. הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד חלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים, אלא מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. קביעה זו מבהירה את מעמדו המשפטי של המפוקח כעצור, להבדיל ממי ששוחרר ממעצר.
ב. תהליך ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, במסגרת דיוני בבית המשפט בבקשה למעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, עוגן בסעיף 22ב לחוק המעצרים. בסעיף זה מובהר כאמור כי הפיקוח האלקטרוני איננו בגדר מעצר, אלא כי בית המשפט רשאי להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני רק לאחר שמצא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה. לאחר שבית המשפט מצא כי לא קיימת חלופת מעצר מתאימה, רשאי הוא להורות על קיום המעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני חלף החזקת העצור במקום עצור, במקום שיקבע ולמשך תקופה שיקבע, אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף. תנאים אלה כוללים, בין היתר, את הסכמת הנאשם ואת השגת תכלית המעצר בשים לב לחומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועמידתו של הנאשם בתנאי פיקוח בעבר. בהקשר זה אף נקבעה רשימה של עבירות שבשל מסוכנות אינהרנטית המאפיינת אותן או בשל חשש מובנה מהפרת תנאי הפיקוח ככלל לא ניתן להטיל מעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לשיקול הדעת של בית המשפט במקרים חריגים. לשם החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, יקבל בית המשפט דיווח בדבר היתכנות הפיקוח מבחינת מכסת תקני הפיקוח וסביבת מקום הפיקוח המוצע.
ג. ההיבטים הנוגעים לאופן בדיקת התאמתו של העצור לפיקוח אלקטרוני במסגרת תסקיר מעצר הוסדרה בסעיף 22ג לחוק. אם מדובר בעצור שנאשם בעבירה המנויה ברשימת העבירות הנ"ל או בעצור שנעצר או נאסר בעבר, בית המשפט יהיה חייב לקבל תסקיר מעצר בטרם יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, אלא אם מצא לנכון לוותר על דרישה זו מטעמים חריגים שיירשמו.
ד. בסעיף 22ד לחוק מפורטים הנושאים שעל בית המשפט לפרט בהחלטתו בדבר פיקוח אלקטרוני של עצור, ובכלל זה מתווה התכנית ותנאיה.
ה. סמכויות מנהל הפיקוח האלקטרוני (בשירות בתי הסוהר) והחברה המפעילה, וכן הוראות בדבר הפסקה של מעצר בפיקוח אלקטרוני, הוסדרו בסעיפים 22ו, 22ז, 22ח ו-22ט לחוק.
ו. אוכלוסייה נוספת שלגביה תופעל תכנית הפיקוח האלקטרוני היא אסירים המשוחררים על-תנאי, לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2011. תיקון החקיקה מחיל לגבי אסירים את עקרונות תכנית הפיקוח כפי שפורטו לעיל לעניין עצורים לפי חוק המעצרים, וזאת בהתאמות שונות ובשינויים המחויבים.

 
azik_elektroni

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה אלינו מכאן 

עונש מוות - מהו?, האם קיים בישראל?

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא הסוג הקיצוני ביותר של ענישה גופנית (למעט אולי עינויים קשים במיוחד), והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג
 
במדינת ישראל בוטל עונש המוות בשנת 1954 לאחר שנתקבל חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול עונש מוות על רצח), מלבד לגבי עבירות מסוימות המפורטות בחוקים הבאים: החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם (1950); החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (1950), חוק העונשין (סעיפים 96 - 97) פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה (1977) וחוק השיפוט הצבאי (1955).
 
מאז קום המדינה, הוצא לפועל עונש מוות בישראל פעם אחת בלבד – במשפטו של אדולף אייכמן .
מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

התפרצות לדירה - שחרור ללא מעצר בית

pdf button
שני הנאשמים תועדו 'על חם' וצולמו במצלמת אבטחה סמויה כשהם פורצים לדירה באמצעות כלי פריצה מתוחכמים. המדינה הגישה כנגדם כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. לאחר דיון ממושך והצגת תקדימים רלוונטיים הצליח עורך דין פלילי סגרון ג'קי הנרי לשכנע את בית המשפט השלום בפתח תקווה כי כאשר מדובר בעבירת התפרצות אחת אין עילת מעצר מספקת כדי לעצור עד תום ההליכים
וגם כי אין צורך במעצר בית מלא. בית המשפט הורה כי הנאשמים ישהו במעצר בית לילי בלבד וכי במשך היום יהיו חופשיים ללא פיקוח.
החלטה מיום 13.03.14 שניתנה על-ידי כב' השופט עוז ניר נאוי (בית משפט השלום בפתח תקווה) במסגרת תיק מ"ת 19700-02-14. 

איסור פרסום שמו של חשוד - אימתי?

סעיף 70 (ד1) לחוק בתי המשפט, שעניינו עיכוב פרסום פרטיו המזהים של חשוד, קובע: "לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מבניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות".

במילים אחרות, החוק הפלילי אוסר על פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום במשך 48 שעות מהמועד שהתייצב לחקירה או עד לסיום הדיון הראשון בעניינו לפני שופט, לפי המוקדם מביניהם. מטרתו העיקרית של החוק היא לעכב את פרסום שמו של האדם כדי שיתאפשר לו להגיע לשופט ולבקש איסור פרסום שמו.

בדרך כלל, דיוני בית המשפט נערכים באופן פומבי, תוך חשיפתם של כל פרטי ההליך ובכלל זה חשיפת שמותיהם של בעלי הדין המעורבים בו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים וחריגים מוסמכים בתי המשפט לקיים את הדיונים ב"דלתיים סגורות" ולהורות על אי חשיפת פרטיו האישיים של חשוד בעבירה פלילית או כל פרט מזהה אחר שעשוי להביא לחשיפת זיהויו של החשוד.


כאמור לעיל, עקרון הפומביות גובר על זכותו של חשוד לשם הטוב, אך בנסיבות חריגות, לפיהן פרסום שמו של הנידון יסב לו נזק חמור, ניתן יהיה להורות על איסור פרסום שמו של אותו חשוד.


ההלכה המרכזית בענין איסור פרסום נקבעהבבש"פ 5759/04תורג'מן נ' מדינת ישראלפ"ד נח(6), 658 שם קבע בית המשפט העליון (השופט חשין) כי אל מול זכותו של החשוד לפרטיות עומד העניין הציבוריי המצדיק את פרסום שמו של חשוד בשלב מוקדם כל כך בהליך המשפטי.

גם בבש"פ 321-11מזאריב נ' מ"י - שם דובר על בדווי שהתחזה ליהודי ונחקר בחשד לביצוע עבירות מרמה, נקבע בעניין איסור פרסום כדלקמן:
 
1.    הכלל: פומביות הדיון. החריג: איסור פרסום שמו של חשוד אותו יש לפרש בצמצום.


2.    איסור הפרסום רק במקרים בהם ייגרם לחשוד נזק החורג מהנזק הרגיל הכרוך בחקירה. "נזקים שהם אינהרנטיים פרסום שמו של מעורב בחקירה פלילית אינם מצדיקים,

       כשלעצמם, הטלתו של איסור פרסום על שמו של הנחקר".


.3
    יש לשקול את מצבו המשפחתי של החשוד, עבודתו ומשקל הראיות. ככל שהראיות משמעותיות  יותר, יש להעדיף את הפרסום.

4.    שיקול חשוב לפרסום שמו של החשוד: אינטרס לעידוד מתלוננות נוספות.

 

מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

מהי האזנת סתר?

למעשה, האזנת סתר היא פיקוח, קליטה, הקלטה או הקשבה לשיחות הזולת ללא הסכמה של אף לא אחד מבעלי השיחה. גם האזנה לתקשורת בין מחשבים יכולה להיחשב כהאזנת סתר. בדרך כלל האזנת סתר נעשית האמצעים סמויים. ניתן לבצע האזנת סתר במגוון דרכים - כמו הקשבה/האזנה לשיחות טלפון באמצעים גלויים או סמויים או האזנה לשיחות המתנהלות בחדר או במקום מסוים באמצעים אלקטרוניים.
סוגיית האזנת הסתר מעוגנת בדין הישראלי בחוק האזנות סתר משנת שעבר תיקון נרחב בעקבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מ-1991. על פי החוק, האזנת סתר אפשר כי כל אדם רשאי להקליט, גם בסתר, שיחות שהוא משתתף בהן. למעשה, כל שיחה שלנו עם נציג שירות לקוחות, חבר או קולגה, יכולה להיות מוקלטת ומושמעת באופן חוקי לגמרי. לציין כי אם המאזין אינו צד לשיחה אך היא בוצעה במקום ציבורי או פתוח – לא מדובר בהאזנת סתר אסורה.

 כשאנו אומרים שהאזנת הסתר מותרת, המשמעות היא שהמקליט רשאי לעשות עם ההקלטות כל העולה על רוחו כל עוד אינו עובר על חוקים אחרים (הקלטת שיחה אינטימית של בינו-לבינה, למשל, עלולה להוות פגיעה בפרטיות גם אם היא האזנת סתר מותרת). לעומת זאת, עם תוצריה של האזנת סתר אסורה לא ניתן לעשות דבר והם אינם קבילים בהליכים משפטיים. יותר מזה: עצם הקלטת השיחה היא עבירה פלילית.

סוגיית הצילום בסתר זו עמדה לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון, שבחן את קבילותו של תקליטור שתיעד מטפלת סיעודית נוקטת אלימות כנגד הקשישה שבה טיפלה. השופטים דחו את טענת הנאשמת שלפיה מדובר בהאזנת סתר והראיה אושרה. נקבע כי צילום חזותי שאינו כולל תיעוד קולי לא חוסה תחת חוק האזנות סתר וקבילותו כראיה צריכה להיבחן לפי ח

מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

לפרטים נוספים , ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעו"ד פלילי מכאן 

מהי הסגרה לישראל?

הליך הסגרה הנו הליך משפטי פלילי המבוסס על שיתופי פעולה בין מדינות, ומאפשר את מסירתו של אדם ממדינה שבה הוא שוהה למדינה אחרת שבה הוא ביצע עבירה פלילית, או מואשם בה בביצוע עבירה פלילית. דיני ההסגרה קיימים גם במדינת ישראל, ויש באפשרותה של מדינת ישראל לבקש הסגרתם של עבריינים. יחד עם זאת, מדובר בהליכים משפטיים מורכבים, ועל מנת לקבל מידע מדויק לגביהם לעורך דין פלילי המתמחה בתחום זה. לציין כי עורך דין פלילי סגרון ג'קי הנרי ניסיון מוכח בהליכי הסגרה.

מי מוסגר לישראל?

הליך הסגרה מתאפשר רק כאשר אדם שוהה מחוץ לגבולות מדינת ישראל, וכשהמדינה מעוניינת להעמידו לדין על מנת להענישו כחוק. ברב המקרים יש צורך בהסכמי הסגרה עם אותה המדינה בה שוהה הנאשם. יחד עם זאת, קיימים מספר סוגי עבירות המחייבים הסגרה עקב היותם מבוססים על עקרון המשפט האוניברסלי. משפט זה מאפשר להסגיר ולהעמיד לדין בישראל כל אדם אשר ביצע פשעים נגד האנושות (ג'נוסייד), פשעי מלחמה, סחר בעבדים ושודדי ים. 

הסכמי ההסגרה של ישראל

הסגרה בין מדינות מתאפשרת רק כאשר קיימים ביניהן הסגרי הסכמה. מדינת ישראל חתומה כבר משנת 1975 על אמנה אירופאית להסגרה כמשקיפים, המאפשרת לה להסגיר כל מי שביצע עבירה פלילית שהעונש בגינה הנו שנת מאסר ויותר. במסגרת אמנה זו נכללות מרבית מדינות אירופה, וביניהן צרפת, אנגליה, איטליה, ספרד, יוון, בלגיה, הולנד, גרמניה, דנמרק, קפריסין, צ'כיה, הונגריה, ליטא, פולין רומניה ובולגריה.

בנוסף, לישראל יש הסכמי הסגרה עם ארצות הברית, דרום אפריקה, אוסטרליה, קנדה, סוויזלנד ואיי פיגי'. לציין כי מדינת ישראל אינה חתומה על הסכמי הסגרה עם מדינות ששיטת המשפט בהן שונה במהותה ובערכיה מזו הנהוגה בארץ. 

הסכמי הסגרה מותנים

לעיתים יכולה מדינה המסכימה להסגיר אדם להתנות ההסגרה בתנאים מסויימים. כך לדוגמא, יכולה המדינה המסגירה לדרוש הקלה בעונש הנאשם, או מנגד לדרוש להחמיר בענישתו. לעורך דין פלילי סגרון ג'קי הנרי ניסיון עשיר בייצוג בתיקי הסגרה ובהתנהלות בתיקים פליליים בינלאומיים, ומשכך ניסיונו המקצועי של עורך הדין הפליליט סגרון ג'קי מאפשר לו סיכויי הצלחה גבוהים יותר בהגעה לתוצאה האופטימאלית.

מאמר זה כולל בתוכו מידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אינו יכול לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי לשום מקרה. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. כמו כן, הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

זקוק לפרטים נוספים ? ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה לעורך דין פלילי סגרון ג'קי מכאן או לטלפון נייד 24/7: 052-2892777

חשד: סחטו ותקפו בעל אולם שמחות בקריות - הקווקזים חזרו לקריות

חדשות בפלילים - המתלונן טען שנפל קורבן למסכת סחיטה באיומים מצד מספר חשודים אשר דרשו ממנו עשרות אלפי שקלים ואף תקפו אותו כדי שישלם * בתום חקירה סמויה עצרו שוטרי תחנת זבולון חמישה חשודים * עדכון: הרקע לסחיטה לשון הרע ש"הוציא" בעל האולם נגד אחד החשודים. 

בית משפט השלום בקריות האריך (15.10) את מעצרם של חמישה תושבי השרון והצפון בחשד שסחטו ותקפו בעל אולם שמחות בקריות. החמישה - נטיק ישאייב (48) מנתניה, יפתח גבריאלוב (49) מחדרה, ראובן שאולוב (55) מחדרה, אפרים רפאלוב (53) מעכו, ומיכאל יעקובשוילי (61) מחיפה – מכחישים את המיוחס להם. 

החמישה נעצרו בתום חקירה סמויה של תחנת זבולון, שהתנהלה בשבועות האחרונים מאז שבעל אולם שמחות, תושב צפון הארץ (53), התלונן במשטרה כי במהלך החודשיים האחרונים הוא נסחט ואוים על ידי קבוצת אנשים שדרשו ממנו עשרות אלפי שקלים. עוד טען בתלונתו, כי במהלך מספר מפגשים שהתקיימו ביניהם, החשודים אף תקפו אותו באלימות במטרה לאלץ אותו לשלם את הכסף.

הכתבה המלאה פורסמה על ידי מיכאל פרוסמושקין ב .



 
shalom_krayot

השופט (מנחם מזרחי) שלא עושה חשבון למשטרה.

חדשות בפלילים - הוא לחם לצדם בארגוני פשע כפרקליט בכיר, אבל כשעבר לכס השיפוט הפך מנחם מזרחי גם לאימת החוקרים. אפילו את דומרני הוא לא היסס לשחרר כשהמשטרה התעכבה, ואת תיק נמל אשדוד כבר הגישו רחוק ממנו. אלו הסיפורים על האיש שלא עושה חשבון. המשטרה: טענות משוללות יסוד. 
עו"ד פלילי סגרון ג'קי - הנרי, הגיב למאבק בין המשטרה לשופט: "לטעמי, אם אכן כך הם פני הדברים הרי שזה סכנה לשלטון החוק ואבוי למדינה שבה הממונים על אכיפת החוק מנסים לשבש הליכי משפט בדרך של בחירת השופט". התיק הוחזר למזרחי, שהחליט אתמול לשחרר את עטיה למעצר בית במקום אחר עם מפקחים אחרים. שוב, רגע לאחר מתן ההחלטה הוגש ערעור על החלטת מזרחי, וערעור זה נדחה. המשך יבוא. 
הכתבה פורסמה באתר YNET ביום 06.06.14 אלי סניור - לכתבה המלאה לחץ כאן
mizrahi 
צילום: אתר הרשות השופטת

תגובת שרשרת בין הרצליה לכפר יונה - רימונים ודקירות

חדשות בפלילים - סכסוך בין שני צעירים מכפר יונה במועדון בהרצליה הוביל לשרשרת של אירועי נקם אלימים בין שני הצדדים. כך סבורים חוקרי תחנת משטרת שדות, שמנסים לפענח שני אירועי דקירה והשלכת רימון הלם שהתרחשו בחודשיים האחרונים ועל פי החשד קשורים אחד לשני.

בשבועיים האחרונים עצרה המשטרה את יוסף עזרעמוס ארצימשה ארביב ושי עטייה – צעירים בני 19-22 מכפר יונה - שעל פי החשד היו מעורבים, כל אחד על פי חלקו, בסדרת האירועים האלימים שהתרחשו. אירוע הדקירה הראשון התרחש ב-25 ביולי - אז נדקר ארצי. בחלוף כחודשיים, ב-26 בספטמבר, נדקר הצעיר עזר. באותו יום, כשלוש שעות לאחר הדקירה, הושלך רימון הלם לעבר בית משפחתו של ארצי בכפר יונהבסופו של דבר שוחררו כל המעורבים בתיק.

לכתבה המלאה שפורסמה באתר פוסטה ביום 14.10.14 על ידי מיכאל פרוסמושקין לחץ כאן.
sakin_resize_resize_resize 

יאחב"ל עצרה את אחיו של ברוך בוקל מי שלטענת המשטרה היה היעד לחיסול

חדשות פלילים - יאחב"ל עצרה את  האח של העבריין ברוך בוקל 

מנתניה בחשד למעורבות ברצח יוסי האתיופי, נהג ה-ב.מ.וו ברוך בוקל היה מקורב פעם לארגון אבוטבול ועבר לארגון שירזי. 

ברוך בוקל

סנגורו, עו"ד פלילי סגרון ג'קי - הנרי, הכחיש בדיון את המיוחס למרשו, ביקש את שחרורו ואמר: "המנוח הוא חבר של החשוד. שיראו שיש לו מניע או סיבה לפגוע בחבר שלו. אי אפשר להגיע לבית משפט וליצור תזה. אין שום ראיה ושום חשד שמוביל אליו חוץ מלהשתמש בו כדי להגיע לאחרים. הוא לא מסתיר שום דבר, הוא מוכן ללכת לפוליגרף, אי אפשר לבקש ימים על סמך כלום".

השופטת אפרת פינק קבעה בסיום הדיון כי "מעיון בחומר החקירה ולאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי הראיות הקושרות את החשוד לעבירת הרצח הינן בעוצמה נמוכה מאוד בשלב זה. עם זאת, עולה מחומר החקירה כי קיים חשד לשיבוש מהליכי חקירה והעלמת ראיות".

עוד ציינה השופטת כי במצב דברים זה שבו מחד עצמת הראיות היא נמוכה ומאידך עילת מסוכנות גבוהה, וזאת בהצטרף לחשד לשיבוש מהליכי משפט, מצאתי כי יש להורות על הארכת מעצר קצרה ביותר שנועדה לאפשר לפקח על המשך החקירה ולהבטיח כי ללא חיזוק לעצמת הראיות לא יוארך מעצרו של החשוד אחיו של העבריין ברוך בוקל מנתניה לתקופה נוספת". כאמור, מעצרו הוארך בשלושה ימים.הכתבה המקורית פורסמה באתר פוסטה ביום 08.10.14 אמיר זוהר - לכתבה המלאה לחץ כאן.
כב' השופטת אפרת פינק ; צילום: אתר הרשות השופטת

shofetet_efrat_pink

 לייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה אלינו מכאן 

החיסול בנתניה: "ניסה לרצוח את אחיו"

חדשות בפלילים - במשטרה חושדים כי צעיר בן 22 מנתניה ניסה לרצוח את אחיו הגדול בערב החג על-ידי מטען שהטמין ברכבו של האח. בפיצוץ נהרג צעיר אחר שהיה ברכב. החשוד מכחיש את המיוחס לו, אך בית המשפט השלום בפתח-תקווה האריך את מעצרו בשלושה ימים. בינתיים המשטרה לא מצליחה לאתר את הגבר, שהיה יעד החיסול. סנגורו של החשוד, עו"ד פלילי סגרון ג'קי - הנרי, טען בדיון כי למרשו יש עסק להפקת אירועים והנרצח הוא חבר שלו ואין לו מניע לרצוח אותו. סגרון הוסיף כי החשוד שיתף פעולה בחקירה ומסר לשוטרים גירסה מלאה. לדבריו, המשטרה מנסה ללחוץ על אחיו של החשוד להסגיר את עצמו. בהחלטה קבע בית המשפט כי בתיק יש ראיות הקושרות את החשוד לרצח, אך הן בעוצמה נמוכה מאוד בשלב זה. בנוסף נקבע כי יש חשש לשיבוש חקירה והעלמת ראיות. בית המשפט הוסיף וקבע: "אין ספק כי כאשר עסקינן בעבירת רצח, קיימת עילה של מסוכנות וכמו כן קיים חשד לשיבוש מהלכי חקירה והעלמת ראיות". לכתבה המלאה שהתפרסמה באתר YNET ביום 10.10.14 רענן בן צור לחץ כאן.
צילום: (דוברות מד"א שרון)

bokal_baruh_car

המדינה מודה: כשלים בכליאת ריקו שירזי בהפרדה

לקראת דיון בעניינו של ריקו שירזי  ששוהה זה שנה וחצי בתא הפרדה בכלא, התברר כי תצהיר של קצין בשב"ס לא התבסס על מידע משטרתי וכי לא הייתה עילה להחזיק את שירזי בהפרדה. "בפני ועדת ההפרדות לא עמדה המלצה כתובה של המשטרה"

סנגורו של שירזי, עו"ד ג'קי סגרון, הטיל דופי בדבריו של קצין שב"ס, ביקש לחקור אותו ולהבין על סמך איזה מידע מודיעיני הוא מבסס את דבריו. לקראת דיון שהיה אמור להתקיים אתמול (ג') בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, החליטה הפרקליטות לבדוק את התצהיר שמסר קצין שב"ס ואז התברר לה שהפרטים שכתב הקצין כלל לא היה מדויקים ולא התבססו כלל על מידע מודיעיני של המשטרה.

 שלשום העבירה עו"ד תהילה גלנטה מפרקליטות מחוז דרום מכתב לעו"ד סגרון והודתה בצורה נדירה כי "במסגרת ראיון המצהיר (קצין שב"ס. א"ס), הובאו לידיעתנו נתונים שלא באו לידי ביטוי בתצהיר, כמו גם נתונים הנוגדים את האמור". ואם לא די בכך, נציגת הפרקליטות מנתה במכתב שהעבירה לסנגורו של שירזי את הכשלים וציינה כי "בפני ועדת ההפרדות שקוימה לא עמדה המלצה כתובה של חטיבת המודיעין בנציבות שב"ס או של משטרת ישראל".


לכתבה המלאה שפורסמה באתר YNET ביום 06.02.13 (אלי סניור) לחץ כאן

חדשות פלילים ומאמרים אחרונים

ייעוץ ללא התחייבות

כתוב , פנייתך חשובה לנו !