סגרון ג'קי-הנרי ושות' - משרד עורכי דין

רח רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310  09-8339007 ייעוץ אישי : 052-2892777

רחוב רמז 13 (בית רמז - קומה 7) נתניה 42310
טלפון: 09-8339007        נייד: 052-2892777


     לייעוץ ללא עלות חייג , כתוב ,שלח SMS

עורכי דין פליליים בנתניה   עורך דין פלילי בנתניה   עורכי דין פליליים  עורך דין פלילי עורך דין פלילי

French VersionEnglish Version Russian Version בשפה הערבית

הסדר הטיעון בפשרה ריקו שירזי

הסדר הטיעון בפשרה ריקו שירזי

חדשות פלילים

בהסדר טיעון הושגה פשרה עד 12 שנות מאסר לריקו שירזי

על פי ההסדר : העונש יהיה חופף בחלקו ל 18 שנות מאסר מתייחס לתיק הכלכלי שנערך על ידי השופט בני שגיא.

בשלב הבא יוצגו הטיעונים לעונש בפני השופט גלעד נויטל.

בהליך של הגישור בפני השופט בני שגיא הגיעו פרקליטיו  של ריקו שירזי להסכמה ביחד עם  עו"ד גיא גורן  נציג הפרקליטות.

שעונש המאסר של שירזי יארך עד 12 שנים.

את הטיעונים לעונש יגישו כל הצדדים להרכב השופטים בתיק הראשי נגד שירזי, כאשר בראש ההרכב עומד השופט גלעד נויטל.

כתב האישום הוגש נגד ריקו שירזי על רצח גיא יחזקאל ,ניסיון רצח אסי אבוטבול.

כאמור מייצגים את שירזי  עורכי הדין ג'קי סגרון עורך דין פלילי , טומי נדשי, תומר אשש, דנה פרידמן, .

במהלך הגישור הסכימו הצדדים על שינוי מהותי בעובדות כתב האישום המקורי ושאר סעיפי האישום

להלן השינויים: מרצח לסיוע להריגה בלבד, ומנסיון רצח לקשירת קשר .על פי ההסדרה מוסכם , העונש שיקבע יהיה חופף בחלקו ל 8 שנות המאסר בגזר הדין של שירזי בתיק הכלכלי.

כלומר, העונש יתייחס לתאריך המעצר של ריקו שירזי בפרשה 512 הידועה, כיוון ששנתיים כבר חלפו,

הוא לא יכלול את השנתיים שריקו כבר ריצה בפועל במעצר על העבירות הכלכליות לפני המעצר בפרשה 512.

לכתבה בפרשת 512  

לפרטים נוספים או ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה אלינו מכאן 

 

חדשות פלילים

רשימת חיפושים נפוצים

רשימת חיפושים נפוצים במאמרים, חדשות פליליים ובתוצאות חיפוש

אחריות קפידה , אי הרשעה , אי הרשעה בפלילים , גזר הדין , האם שוטר חייב להזדהות , הכרעת דין , הכרעת הדין , הצגת תעודת זהות לשוטר , התמחות בפלילי , חוסר ראיות נסיבתיות , טענה כבושה , יחידת העיקוב , מאסר עולם , מהו סיכון כפול , מהו עקרון החוקיות , מה זה בדיקה בליסטית , מהי עדות מפי השמועה , מחשבה פלילית , מסדר זיהוי מהו משטרה , עבירת הניסיון , עבירת ניסיון , עדות כבושה במשפט אזרחי , עדות מפי השמועה מהי , עונש מוות מהו , עיסקאות טיעון בישראל , עסקאות טיעון , עסקאות טיעון בישראל , ראיה נסיבתית , ראיות נסיבתיות , שחרור ממעצר סחר בסמים , שחרור סחר בסמים , של"צ , של"צ עם הרשעה , תכופה , אחריות מוחלטת משפט פלילי , גזר דין , הידרו גראס , טיפות אמ די , טענת אליבי מהי , יחידת העיקוב גיוס , מאסר על תנאי , מהו קלון במשפט הפלילי , מה זה קצינת מבחן , מה זה של"צ , מידע מודיעיני , מעבדות הידרו , סיכון כפול , עימות במשטרה , עסקת טיעון , איכון סלולרי מהו , הדחה בעדות , חוק מוות בישראל , כמה זה מאסר עולם , מאסר עולם כמה שנים , מאסר עולם שנים , מהו ספק סביר , עונש מוות בישראל , עורך דין מומחה בהיידרו , עורך דין מתמחה בהיידרו , עורך דין פלילי נתניה , עקרון ההלימה , פוליגרף מהו , קצין מבחן , ראיות פורנזיות , שחרור מנהלי , שירות לתועלת הציבור , של"צ ללא הרשעה , תיקון , , הגנה עצמית מהי , הדחה בחקירה , הוצאה להורג בישראל , מהו כתב אישום , מהו מאסר על תנאי , עבריינים מנתניה , עו"ד פלילי בנתניה , עורך דין פלילי בנתניה , קצין מבחן פרטי , תיק פלילי ללא הרשעה , הוצאות להורג בישראל , הסדרי טיעון מאמרים , הסכמי הסגרה לישראל , מעצר בפיקוח אלקטרוני , מעצר ימים , משדל , ערעור לעליון , צדק מאחה מהו , קצין מבחן מעצרים , קצינת מבחן , ראיה פורנזית , תעודת יושר מהי , criminal lawyer israel , defence lawyer israel , הגנת הכורח , מב"ד משטרה , מהו תסקיר שירות המבחן , עורך דין פלילי מומחה במשפט פלילי , בדיקת די אן איי , הסכם הסגרה עם ישראל , מילון מונחים משפטיים , ערעור לבית המשפט המחוזי , קשר נסיבתי , איכון טלפון נייד , איכון לטלפון , הרשעה , זומנתי לחקירה במשטרה מה לעשות , מהי זכות השתיקה , קלון , שירות המבחן נתניה , יחסים מיניים , ערעור לבית המשפט העליון , תסקיר שירות מבחן , עורך דין פלילי מומלץ , צו הרחקה מהו , שימוע פלילי בטרם כתב אישום , הסכם הסגרה עם ארצות הברית , הסכמי הסגרה , הגנת זוטי דברים , עורך דין תעבורה נתניה , חדשות נתניה פלילי , חלופת מעצר בית , ערעור בזכות וערעור ברשות , רישום פלילי ללא הרשעה , שימוע פלילי טרם כתב אישום ,  פלילים נתניה , עורך דין מומלץ בנתניה , שירות מבחן , עורך דין בנתניה , איסור פרסום שמו של חשוד , חדשות פלילים נתניה , עורכי דין מומלצים בנתניה , איכון סלולארי , עורך דין פלילי מוכר , עתירות אסירים , האזנת סתר , עורכי דין בנתניה , עורך דין פלילי , עורך דין תותח, עורך דין נלחם עבורך,

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים

סמי פיצוציות הוא כינוי למגוון רחב של חומרים כימיים שתוכננו כך שהשפעתם תהיה דומה לזו של סמים אסורים על פי חוק, אך מרכיביהם אינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ניתן לכאורה לייצר ולשווק אותם באופן חוקי. בהכנת סמי פיצוציות נעשה ניסיון ליצור סמים בעלי מבנה דומה לסמים פסיכואקטיביים מוכרים, על ידי שינוי מסוים במבנה הכימי של הסם הידוע. לעתים נדירות יותר יצרן סם הפיצוציות מייצר חומרים כימיים אחרים היוצרים שינויים זמניים דומים בהכרה בתפיסה בהתנהגות או במצב הרוח לאלה של סמים פסיכואקטיביים מוכרים. בתקופה בה סמים חדשים אלה אינם אסורים על פי חוק, הם נמכרים באופן גלוי, או גלוי למחצה, למשל בחנויות נוחות או בקיוסקים. בישראל ניתן לעתים למצוא סמים אלה בעיקר בפיצוציות ומכאן כינויים. במדינות אחרות בעולם זכו סמים אלה לכינויים שונים בהם, סמי מעצבים (designer drugs), סמי מסיבות, ועוד.

ביום 6.8.2013 פורסם ברשומות חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (ספר החוקים תשע"ג, מס' 2407 ,בעמ' 221). למעשה, החוק בא לתת מענה לתופעת השימוש בחומרים מסכנים (הידועים בכינוי "סמי פיצוציות"), ייצורם ושיווקם. יצוין, כי הצעת החוק הממשלתית המקורית היתה גורפת ובעייתית בהרבה מהנוסח שהתקבל בסופו של דבר. הערות רבות שהוגשו מטעמנו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הן במישור המהותי והן במישור הפרטני, התקבלו והוטמעו.
 
 
עיקרי החוק:
 
1.הגדרת "חומר מסכן" (סעיף 1) – חומר שנועד לשימושו של אדם, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן. 
 
2.חזקות לקביעת חומר מסכן (סעיף 2) – קביעת חזקה כי חומר שלא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי פקודת בריאות הציבור (מזון) או לפי פקודת הרוקחים או לפי חוק הגנת הצרכן הוא חומר מסכן. קביעת חזקה כי חומר שעל פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש בו לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן, הוא חומר מסכן. 
 
3.סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה של חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 3) – עיגון סמכותו של שוטר להיכנס למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן (למעט מקום מגורים), לבצע חיפוש במקום ולתפוס את החומר המסכן. 
 
4.החלטה על השמדת חומר מסכן (הוראת שעה) (סעיף 4) – הסדרים לעניין השמדת חומר מסכן על ידי קצין משטרה, ובכלל זה עיגון זכות השימוע של המחזיק טרם קבלת ההחלטה על השמדת החומר, ועיגון זכות ההשגה לבית המשפט נגד החלטה זו. 
 
5.הכרזה דחופה ותוקפה של הכרזה דחופה (סעיפים 5 ו-6) – קביעת מנגנון מנהלי להכרזה על חומר מסכן מסוים כחומר אסור בהפצה והוספתו לרשימת הסמים המסוכנים לפי פקודת הסמים. הכרזה כאמור תיעשה בידי גורם מקצועי ממשרד הבריאות ותוקפה לא יעלה על 12 חודשים (וניתן להאריכה ב-3 חודשים נוספים מטעמים שיירשמו). לאחר פקיעת ההכרזה הדחופה, הכנסת החומר המסכן לרשימת הסמים המסוכנים תצריך את אישורה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
 
6.איסור הפצה (סעיף 7) – קביעת עונש של שלוש שנות מאסר על אדם העוסק בייצור, מכירה, ייבוא, ייצוא, הספקה או סחר של חומר אסור בהפצה. לעניין זה נקבעה חזקה כי אדם הפועל כאמור ידע שהחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה. 
 
7.הדחת קטין לחומר אסור בהפצה (סעיף 8) – קביעת עונש של חמש שנות מאסר על אדם הנותן לקטין חומר אסור בהפצה, או משדל קטין לעשות שימוש או להשיג חומר אסור בהפצה. 
 
8.החלת הוראות שונות מפקודת הסמים המסוכנים (סעיף 9).
 
9.מנגנון דיווח תקופתי לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (סעיף 13).
 
לעורך דין פלילי סגרון ג'קי-הנרי ניסיון עשיר בהתמודדות עם כתבי אישום שהוגשו כנגד נאשמים שהואשמו לפ]י חוק זה וכן הצלחה מוכחת בשחרור ממעצר של חשודים שנחשדו בביצוע עבירות לפי חוק זה.

mabsuton

צו הרחקה / צו הגנה - מהו?

צו הרחקה/הגנה הינו צו הניתן על-ידי בית המשפט לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. מטרתו העיקרית של החוק הינה להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו, בגופו או בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.

בית המשפט רשאי להעניק למבקש צו שיאסור על הפוגע (המטריד) להטריד את הקורבן בכל דרך ובכל מקום, לאיים על המוטרד, לבלוש אחר המוטרד, לארוב לו או להתחקות אחר תנועותיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת.

בנוסף רשאי בית המשפט לאסור על המטריד ליצור קשר עם המוטרד בעל פה ו/או בכתב ו/או בכל אמצעי אחר. מובן מאליו, שבית המשפט רשאי להרחיקו ובכלל זה לאסור עליו להימצא במרחק (רדיוס) מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו, או מהמקום שהמוטרד נוהג להימצא בו בקביעות.

 חשוב לדעת, שלעתים צו ההרחקה/הגנה מהווה אלטרנטיבה אזרחית טובה על מנת להפסיק הטרדות חוזרות המשבשות חיים. פעמים רבות מטרידים נוהגים לציית לצווים אלה הניתנים מכוח בית משפט שכן הפרה של צווים גוררת אחריה מעצר בשל הפרת הוראה חוקית. לעו"ד סגרון ג'קי-הנרי ניסיון עשיר בייצוג בהליך זה והתנסה בייצוג בצווים אלה לאורך השנים.

להורדת הטופס להוצאת הצו - לחץ כאן

מאגר דגימות הדי.אן.איי (DNA) של משטרת ישראל

במשטרת ישראל מנוהל מאגר של דגימות די.אן.איי שנלקחו מחשודים, נאשמים ומורשעים בביצוע עבירות פליליות או מדגימות שנמצאו בזירות עבירה.

לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-חיפוש אמצעי זיהוי ומאגר נתוני זיהוי) שתוקן בשנת 2005 ותקנותיו אושרו בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 24.10.2006, המשטרה רשאית, בין היתר, ליטול מאדם דגימות ביולוגיות (דגימת שיער, דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי ודגימת דם) מחשודים, נאשמים ומורשעים, לאחסן אותם ולנהל מאגר של דגימות לצורך זיהוי חשודים וכדי להשוות עם ממצאים שנאספו מזירות עבירה.
מאגר הדי.אן.איי של המשטרה הוקם בפברואר 2007, ובחודש דצמבר שנת 2007, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, החלו בתוכנית ניסיונית משותפת לאיסוף דגימות די.אן.איי מאסירים מורשעים בעבירות חמורות או בעבירות מין המרצים את עונשם בבית הסוהר. מאגר הדי.אן.איי המשטרתי סייע לחשיפת מאות מקרי פשע. ובעקבות הצלחת הניסוי המשיכו רשויות המשטרה והשב"ס לקחת דגימות נוספות מחשודים, נאשמים ואסירים בבתי הסוהר ברחבי הארץ.
כיום ניתן למצוא יותר ויותר תיקים אשר הראייה המרכזית בהם היא ראיית די.אן.איי, משכך נדרש עורך הדין המייצג להיות בקי בתחום המדע הפורנזי וראיות הדי.אן.איי. לעו"ד פלילי סגרון ג'קי-הנרי ניסיון מוכח וותק עשיר בניהול תיקים פליליים המבוססים על ראיות פורנזיות בכלל וראיית די.אן.איי בפרט.

לפרטים נוספים או ייעוץ מקצועי דיסקרטי ללא התחייבות פנה אלינו מכאן 

יעוץ וייצוג מקצועי
Rated:5 Star Scale / 5 based on 18 customer reviews

הבניית שיקול דעת בענישה - תיקון 113

ביום 10.07.2012 נכנס לתוקף חוק הבניית שיקול דעת בענישה, חוק זה זכה לכינוי 'תיקון 113', מטרת החוק הינה ליצור אחידות בענישה ובכך למנוע מצב בו במצבים זהים הגיעו בתי המשפט לתוצאות שונות. סעיף 40א לחוק מביא את מטרת/תכלית החוק וככתוב: "...לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה...". בחוק החדש נקבע 'עקרון על' שהינו עיקרון 'ההלימה', היינו, עונש הולם למעשה/מחדל שביצע העבריין. סעיף 40ב שהינו 'עקרון הגמול' קובע כי יהיה יחס ראוי בין חומרת העבירה לבין מידת העונש שייגזור השופט. למעשה, עקרון 'ההלימה' יכיל בתוכו את הפגיעה בערך החברתי המוגן, נסיבותיו האישיות של הנידון, מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים וכיוב'. לבית המשפט יוכל לחרוג מהמתחם שנקבע ע"י השופט מחד גיסא להקל כאשר נראה כי קיים סיכוי אמיתי לשיקומו של הנאשם ומאידך להחמיר כאשר ישנה סכנה לשלום הציבור. שיקול נוסף שעל בית משפט לקחת בחשבון עת הוא גוזר את העונש הינו הרתעת הרבים והרתעת הנאשם. התיקון מחייב את בית המשפט לנמק. ובגזר הדין מצווה בית המשפט לפרט ולנמק את קביעת המתחם ההולם, חריגה מהמתחם, ככל שהייתה כזו, ואת גזירת העונש הסופי בתוך המתחם. בנימה אישית שלי אני סבור שהמדובר בחוק המתנגש חזיתית עם עקרון על של אינדיבידואליות בענישה, היינו, 'איש בחטאו יישא'. מדובר בניסיון 'לכבול' את השופטים לסד ענישתי קבוע וסירוס היכולת של השופט לשפוט לפי מצפון ליבו. לנוחיותכם, להלן החוק המלא:

סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה 5

 

40א. מטרה - סימן א'1

(תיקון התשע"ב)

מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.5

40ב. העיקרון המנחה בענישה - הלימה

(תיקון התשע"ב)

העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה — העיקרון המנחה).5

40ג. קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם

(תיקון התשע"ב)

(א)  בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט.6

(ב)  בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו–40ה.

40ד. שיקום

(תיקון התשע"ב)

(א)  קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.6

(ב)  היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

40ה. הגנה על שלום הציבור

(תיקון התשע"ב)

קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.6

40ו. הרתעה אישית

(תיקון התשע"ב)

מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.6

40ז. הרתעת הרבים

(תיקון התשע"ב)

מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.7

40ח. קנס

(תיקון התשע"ב)

קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א), במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.7

40ט. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

(תיקון התשע"ב)

(א)  בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א), יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:7

(1)  התכנון שקדם לביצוע העבירה;

(2)  חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;

(3)  הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;

(4)  הנזק שנגרם מביצוע העבירה;

(5)  הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;

(6)  יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;

(7)  יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;

(8)  מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;

(9)  הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1;

(10)  האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;

(11)  הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.

(ב)  לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו–(11) — ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

40י. הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

(תיקון התשע"ב)

(א)  בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.8

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) —

(1)  בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;

(2)  בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ג)  בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

(ד)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

40יא. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

(תיקון התשע"ב)

בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב), רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:8

(1)  הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;

(2)  הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;

(3)  הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;

(4)  נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;

(5)  מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;

(6)  שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;

(7)  התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;

(8)  נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;

(9)  התנהגות רשויות אכיפת החוק;

(10)  חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;

(11)  עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

40יב. נסיבות נוספות

(תיקון התשע"ב)

אין בהוראות סעיפים 40ט ו–40יא כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.9

40יג. ריבוי עבירות

(תיקון התשע"ב)

(א)  הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.9

(ב)  הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

(ג)  בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר — לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

40יד. חובת הנמקה

(תיקון התשע"ב)

בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:9

(1)  קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;

(2)  גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;

(3)  חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;

(4)  הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

40טו. ענישת קטין

(תיקון התשע"ב)

(א)  על ענישת קטין יחולו הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.10

(ב)  בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים בסימן זה, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

 

הצעת חוק הזנות החדש - בעד או נגד?

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין תמורת תשלום. מרבית העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך קיימת גם זנות גברית, בין אם עבור גברים אחרים ובין אם עבור נשים. הזנות כונתה המקצוע העתיק ביותר בעולם.

כיום אין נתונים על מספר המעורבים בזנות בישראל. המחסור בנתונים אופייני גם למדינות אחרות, שכן רבות מהנשים העוסקות בזנות עוסקות בה בחשאי, גם במדינות שבהן הזנות היא חוקית. הערכה החוזרת ונשנית במקומות שונים היא שמדובר על כמיליון ביקורים אצל זונות מדי חודש, אולם לא ברור על מה הערכה זו מסתמכת.

במדינת ישראל הזנות עצמה, כלומר מתן שירותי מין תמורת תשלום, חוקית, אבל השידול לזנות מהווה עבירה פלילית. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של מכוני ליווי ובתי בושת המספקים שירותי מין בתשלום, וכן אסור פרסום זנות בעיתונים. כיום עדיין אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטינים, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". חוק העונשין - התשל"ז 1977, שהינו החוק המגדיר את העבירות ואת העונש הקבוע לצידן, קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006.

לפני זמן קצר הועלתה הצעת החוק שאושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ועברה בקריאה טרומית המבקשת להשית עונש מאסר בפועל על לקוחות של זונות. הצעת החוק (הדרקונית) החדשה מבקשת לאסור צריכת זנות זאת באמצעות קביעת עונש מקסימאלי של שישה חודשי מאסר בפועל לצרכן זנות, תוך אפשרות להטיל על הלקוח תשלום פיצויים לזונה, ותוך הפנייה להדרכה מונעת, כחלופה להליך פלילי. לשיטתי, החוק הזה מצטייר כהליך גרוע, סבוך ומיותר אשר עשוי לשאוב לתוך ההליך הפלילי מאות ואולי אלפי אזרחים נורמטיביים. למעשה, הזנות היא מגוונת, החל מנערות ליווי וי.איי.פי המרוויחות עשרות אלפי שקלים מידי יום וכלה בנרקומניות דרות רחוב. הנני סבור כי לאלה מתוכן המצויות במצוקה אמיתית יש צורך להושיט יד לעזרה, אולם, דחיקתן אל החשיכה, תוך דיבורים על כבודן, רק תרחיק את העזרה ממי שזקוק לה. התוצאה המיידית של החוק המוצע תהא הגדלת רווחי הזנות בכך שהזונה תהפוך 'נדירה' יותר ומשכך תוחמר הפשיעה הנלווית שהרי העלאת מחיר השירות תדרבן לעסוק בתחום וחמור מכך לכפות על אחר/ת עיסוק בתחום. בין הקולות הרבים שנשמעו לאחר פרסום הצעת החוק נראה כי מעטים אלו הסבורים שהחוק יוכל למגר את הזנות בישראל.

כך קרה למשל ב – 'תקופת היובש' בארה"ב בכל הנוגע לסחר באלכוהול, שעם התרתו, עברו הגורמים העבריינים לעיסוק בתחומים אחרים. לטעמי, כאשר הזנות מתבצעת בסתר ומתוך 'סיכון' להסתבך בפלילים אזי 'מתגלגלים' בה כספים רבים, וכאשר הלקוחות יחלו לחשוש מההסתבכות אזי עשויים המנגנונים המדכאים לפעול על הזונות עצמן. הזונות עשויות להפוך לתלויות בגורמים עבריינים שיפעילו עליהן  אלימות ועושק. זאת כאשר כיום צרכני הזנות הינם, ברובם, אזרחים נורמטיביים.

בין הלקוחות הקבועים של צרכני הזנות בישראל ניתן למנות נכים, בעלי מומים וחולי נפש, קבלת החוק משמעה, הפיכתם של כל אלה לעבריינים רק בשל היותם פונים לקבלת שירותי מין. האוכלוסייה הנוספת הנמנית על הלקוחות העיקריים של הזנות בישראל הינם פועלים זרים ופליטים, כל אלו שהינם נטע זר בחברה הישראלית עשויים לחפש אלטרנטיבות אחרות לזונות, חלק מהאלטרנטיבות עשוי להפוך, חלילה, למקרי אונס ועבירות מין.

מסתבר כי, בעוד חברי הכנסת מצדדים בחוק המוצע בטענה שהחוק ישמש מגן לזונות, הזונות עצמן מתקוממות כנגד החוק, זאת מפני שלטענתן שבניגוד למראית העין של הגנה על הזונות החוק יפגע קודם כל בהן. לצורך ההשוואה, הנתונים שנמסרו על הפחתה בנפח הזנות, שמקורם במסמך של יוזמת החוק בשבדיה, הגב' ג. אקברג, הם חסרי בסיס, כפי שגילה עיון אקדמי במסמכים. גם לפי דו"ח של המשטרה ומשרד המשפטים של נורבגיה אין כל ראיה שהחוק אכן צמצם את היקף הזנות. כפי הנראה רק זנות הרחוב, שהיא חלק קטן מכלל הזנות, פחתה באופן שולי, ובמקביל גדלה משמעותית היקפי הזנות בתוך הבתים. בנוסף מסתבר כי בהתאם לדוח נקבע חד משמעית כי הזונות מדווחות על עליה משמעותית בסיכון לעצמן. ברור למה. הפיכת הזנות לעבירה – וזה לא משנה את מי מפלילים, בין אם זה את הלקוח ובין אם הזונה – דוחקת את הזונות למחתרת, ושם הן חשופות יותר לאלימות וכפייה, וחסומה בפניהן הדרך להזעיק משטרה במקרה של תקיפה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, מנחם (מני) מזוז, הזכיר לוועדת הכנסת שדנה בעניין את הסכנות הללו. ויש עוד. הפללה גם חושפת את הזונות למין לא בטוח: נשיאת אמצעי מניעה מרתיעה לקוחות שכן אמצעי המניעה משמשים ראיה נגדם בבית המשפט.

בנוסף, לפי הנתונים שמפרסמת משטרת ישראל , בשל החמרת הענישה על סוחרי נשים נותרו בעיקר זונות 'עצמאיות' ודירות דיסקרטיות, אם הזנות תחזור לידי העולם התחתון, לא מן הנמנע שהסחר בנשים יחזור לישראל בעוצמה מוגברת מזה שהיה עובר להחמרת הענישה.

לטעמי, רק מיסוד הזנות בישראל יוביל למצב שבו הסחר בנשים יהיה פחות כדאי. הלקוחות, שהינם נורמטיביים ברובם, יעדיפו ללכת לזונה שיש לה אישור ממשרד הבריאות, שעוברת בדיקות תקופתיות, משלמת מיסים ונמצאת שם מרצונה החופשי. בכך נגרום לכוחות השוק למוטט את הסחר בנשים ואת אחיזתו של הפשע המאורגן בעולם הזנות. יתרה מכך, מהכספים שייכנסו לקופת המדינה ממיסים, ניתן יהיה לטפל בנשים שרוצות לפרוש מהמקצוע, או כאלה שהתגלגלו אליו מחוסר ברירה.

רוב רובה של קהילת המשפטנים בישראל סבורה כי החוק עצמו יכול ולא יעבור את מבחן בג"צ, שהרי יש בו משום פגיעה בחופש העיסוק ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

חדשות פלילים ומאמרים אחרונים

ייעוץ ללא התחייבות

כתוב , פנייתך חשובה לנו !