כעיקרון, כאשר בית משפט דן את הנאשם לעונש, ובפרט לעונש של מאסר לריצוי בפועל, הנאשם אמור להתחיל בביצוע העונש מייד בסיום הקראת גזר הדין.
יחד עם זאת, קיימת האפשרות לבקש עיכוב ביצוע גזר הדין בשל נסיבות שונות.
לרוב, המושג של עיכוב ביצוע העונש רלוונטי כאשר על הנאשם, אשר לא היה עצור במהלך שמיעת התיק, נגזר עונש של מאסר בפועל או עבודות שירות, ואותו הנאשם מתכוון להגיש ערעור על הכרעת הדין ו/או על גזר הדין שניתנו בעניינו.
במקרים אלה הרי אם הנאשם יתחיל מייד בריצוי העונש שנגזר עליו – יכול להיווצר מצב בעייתי לפיו עד שערעורו ישמע הוא יספיק לרצות את כל העונש או את מרביתו, וזאת מבלי שיממש את זכותו לערעור ולבחינה של פסק הדין שניתן בעניינו ע"י ערכאה גבוהה יותר, ובכך לערעורו לא תהיה שום משמעות מעשית.
כאשר בית משפט דן בבקשת עיכוב ביצעו העונש הוא מתחשב בנסיבות שונות, כגון: סיכויי הערעור להצליח, משך תקופת המאסר שהוטלה על נאשם (ככל שתקופת המאסר קצרה יותר, כך יש יותר נטייה לעכב את ביצוע העונש) ועוד.